בשטוקהולם שבשוודיה הוכרזו היום (שלישי) בצהריים שלושת זוכי פרס נובל בפיזיקה לשנת 2023: פייר אגוסטיני מאוניברסיטת אוהיו סטייט בארה"ב, פרנץ קראוס מאוניברסיטת וינה לטכנולוגיה ואן ל'הולייר מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן.
איתי נבו, כתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, מסביר כי השלושה ייסדו למעשה תחום מחקר חדש בפיזיקה, שנקרא 'פיזיקה של אטו-שניות', כלומר יכולת לייצר הבזקי לייזר כל כך קצרים שכל אחד מהם נמשך מיליארדית של מיליארדית השניה. "זה חשוב כי זה מאפשר לנו לחקור תהליכים שמתרחשים בסדרי גודל כאלו של זמן. אנחנו מדברים על תופעות קוואנטיות. מעבר של אלקטרונים בין אטומים".
"באמצעות התגליות של השלושה ניתן לראות את התופעות הללו לראשונה ולחקור אותן. מעבר של אלקטרון בין אטומים זה תהליך שקשור לכל דבר שקורה לנו בחיים, מהשאלה איך עובד זיכרון של מחשב ועד השאלה איך נוצר ה-DNA בתאים של הגוף שלנו. ברגע שיש לך לייזר שהוא כל כך מהיר אתה יכול ממש להסתכל על התהליכים האלה ברמה הקוואנטית ולחקור אותן במעבדה".
השלושה, מציין נבו, לא היו שותפים למחקר אחד וכל אחד מהם עבד במעבדה שלו, אולם עבודתם תרמה במשותף לפיתוח תחום המחקר. "הראשונה שעסקה בתחום היא אן ל'הולייר שהיא חוקרת מצרפת שעבדה במכון בשבדיה חלק גדול מהקריירה שלה עד היום. היא למעשה הניחה את היסוד לפיתוח של הדבר הזה. היא גילתה שזה אפשרי לייצר לייזרים כל כך מהירים באמצעות הקרנה של גז בלייזר בתדירות מסוימת, כך שהוא פולט לייזר עוד יותר מהיר. את העבודות הללו היא עשתה כבר בסוף שנות ה-80 ולקח עוד בערך 14 שנה עד שבשנת 2001 פייר אגוסטיני ופרנץ קראוס, בעבודות נפרדות, הצליחו לייצר בפועל את הלייזרים האלה ולהשתמש בהם למדידות".
"ראוי לציין שאן ל'הולייר היא האישה החמישית שזוכה בפרס נובל בפיזיקה מאז נוסד הפרס. מארי קירי זכתה בנובל בשנת 1903, מריה גופרט מאייר זכתה בפרס בשנת 1963 ומאז אף אישה לא זכתה בפרס עד שנת 2018. מאז זכו בפרס שלוש נשים שאן ל'הולייר היא השלישית מבניהן", מספר נבו.
