מאז שנכנסה הקורונה בשערי נתב"ג חלפו כבר כחודשיים וחצי, ועדיין רב הנסתר על הנגלה בחקר המחלה כאן. וירולוגים שהסיטו הצידה את מחקריהם האחרים ממשיכים לנסות ללמוד את האיום הנגיפי החדש, SARS-CoV-2. פרופ' רונית שריד מאוניברסיטת בר־אילן עסקה בשנים האחרונות בחקר נגיפים אחרים, אבל הטכנולוגיה שפיתחה עשויה לשמש עכשיו גם נגד נגיף הקורונה.
שריד חקרה את "סרקומת קפושי", נגיף הרפס שגורם לגידול ממאיר בעור ובאברים נוספים בבני אדם. המודעות אל הנגיף הזה גברה עם התפרצות האיידס, בעקבות הופעתו בקרב החולים. שריד עבדה גם על נגיף הרפס סימפלקס, הלא הוא הרפס השפתיים הנפוץ. מעבר לשאלות של מדע בסיסי – כמו שכיחות באוכלוסייה, גורמי אלימות של הנגיפים, דרך ההדבקה שלהם, מחזור ההדבקה וכו' – היא עסקה בכמה טכנולוגיות אנטי־ויראליות. אחת מהן הייתה פיתוח של חלקיקים זעירים, ננו־חלקיקים אנטי־ויראליים, ליישומים שונים. "הפיתוח שלנו תוכנן לנגיפי הרפס, אבל עבדנו עליו בראייה רחבה, והוא יכול להיות רלוונטי למגוון רחב של נגיפים", אומרת שריד.
פרופ' שריד: "יצרנו חלקיקים ננו־מטריים שמדמים מולקולה. הווירוס נקשר אליהם במקום לתאים וכך ונמנעת הדבקה נוספת"
היא מסבירה שנגיפים נצמדים לקולטן המצוי על שטח הפנים של תאים בגוף האדם. "הרבה נגיפים נצמדים לתאים בתיווך מולקולה המכונה הפראן סולפאט, שמקדמת את היצמדותם. אנחנו למעשה יצרנו חלקיקים ננו־מטריים שמדמים את ההפראן סולפאט, ומגייסים את הווירוס אליהם במקום שהוא יגויס לתאים. כך הם מונעים מהווירוס להדביק תאים נוספים".
האם היעד הוא תרופה למניעת הידבקות?
"במקור התכוונו להשתמש בטכנולוגיה כחומר אנטי־ויראלי, ואנחנו כעת מסבים את החלקיקים לנגיפי הקורונה, בידיעה שנגיפי קורונה מדבקים בתיווך המולקולה הזו. לכן אנו מצפים שהחלקיקים יעשו את העבודה. האפליקציה יכולה להיות תרופה, או ציפוי משטחים, בדים, מסננים וכו'. אנחנו יודעים שתהליכי האישור של תכשירים אנטי־ויראליים הם מורכבים, ולכן האפשרות של הטמעת חלקיקים בבדים או במשטחים לצורכי מיגון ומניעה מפני קורונה היא סבירה יותר".
בשבועות החולפים המעבדה שלה השתתפה בכמה יוזמות בתחום הקורונה. אחת מהן היא טכנולוגיה חדשה שפותחה במחלקה לכימיה, ההופכת מי ברז פשוטים לחומר חיטוי יעיל נגד הנגיף. מתוך כך היא גם מונעת נזקים סביבתיים שמסבים חומרי החיטוי המוכרים. הטכנולוגיה תאפשר לחטא ביעילות משטחים בבתי חולים, גנים ובתי ספר, ללא כל סכנה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לוחמה סטרילית: הצצה לפעילות החוקרים במעבדות הקורונה
– ההיפוכונדר שבי מצפה לרע, האופטימיסט שבי מאמין שהאנושות תתגבר
– חקירה ויראלית: מי הדביק את חולה מספר 29?
מכיוון שעבודה על נגיף SARS-CoV-2 במעבדה מצריכה מתקן בדרגת בטיחות 3, ורוב המעבדות בישראל אינן עומדות בתקן, עובדים הווירולוגים על נגיפים דומים במבנה ובמהלך ההדבקה, בדרך כלל על נגיפים מאותה משפחה. "קורונה היא משפחה של נגיפים שאנחנו מכירים המון שנים. בבני אדם יש שבעה נגיפי קורונה שזוהו עד כה, וארבעה מהם גורמים למחלה נשימתית קלה שחולפת בדרך כלל בלי סיבוכים. אנשים אינם מודעים לכך שבין 10 ל־30 אחוזים ממחלות דרכי הנשימה המאובחנות בעונת החורף מיוחסים לנגיפים האלה. הסארס והמרס, שהופיעו בשנות האלפיים וגרמו לתמותה בשיעור גבוה, שייכים אף הם למשפחת הקורונה. כל בני המשפחה חולקים דמיון מבני, דמיון ברצף הגנטי ובארגונו, ונבדלים בתאים שהם מדביקים ובפרמטרים נוספים. במעבדה בפקולטה למדעי החיים עובדים על הווירוסים האנושיים הפחות אלימים. במאמר מוסגר אומר שגם עליהם חסר מידע רב מאוד. הם לא זכו לתהילה כמו נגיפי השפעת או נגיפים נשימתיים אחרים – גם בשל חומרת תסמינים פחותה וגם כי לנגיפים מסוימים יש פחות יחסי ציבור".
"לצערי איננו יודעים איך ייראה גל שני. בדרך כלל, כאשר אדם נדבק בנגיף נוצרת הגנה מפני הדבקה חוזרת. אנחנו יודעים מהספרות שהידבקות בנגיף הקורונה מקנה הגנה, אבל לא לכל החיים כי הווירוס עובר מוטציות
איזה ידע צברתם על הנגיף מנקודת הפתיחה ועד היום?
"תראי, כשהתחלנו לא ידענו עליו כמעט כלום, למעט העובדה שהוא שייך למשפחה מסוימת ומכאן שאפשר להחיל עליו תכונות מסוימות שמאפיינות את הקבוצה. בינואר, כשהקורונה כבר הייתה בסין, הייתי בכנס בינלאומי רחב בתחום הווירולוגיה, והרצאה אחת הוקדשה לקורונה כי חשבו שהסיפור יסתיים כמו התפרצות המרס בשנת 2012. בשלושת החודשים האחרונים עלו שאלות רבות. לחלקן מצאנו מענה ולחלקן עדיין לא. לדוגמה, אנחנו יודעים היום אילו תאים מדביק הנגיף ובתיווך איזה קולטן, ופחות או יותר מבינים את מהלך המחלה והתסמינים הטיפוסיים. גם מתאספים עוד ועוד נתונים ברמה המולקולרית. אבל יש עדיין הרבה פערים".
האם נדע איך ייראה הגל השני?
"לצערי לא ממש. בדרך כלל, כאשר אדם נדבק בנגיף נוצרת הגנה מפני הדבקה חוזרת. לפעמים היא קצרת זמן ולפעמים היא ארוכה יותר. קוצר הזמן נובע מכך שהווירוס עובר מוטציות, והוא גם פונקציה של מאפייני תגובת מערכת החיסון. אנחנו יודעים מהספרות שהידבקות בנגיף הקורונה מקנה הגנה, אבל לא לכל החיים. מה גבולות הזמן של הנגיף הזה? מוקדם להגיד. בישראל, נכון לעכשיו, נראה ששיעור האנשים שנדבקו בנגיף קטן, כך שהאוכלוסייה ברובה טרם רכשה חסינות לנגיף ולכן לא נראה את תופעת 'חיסון העדר'. בהתפרצות חוזרת עלול להיות תרחיש דומה, והשאלה היא מה תהיה המדיניות של הגורמים האחראים על בריאות הציבור".
קולה של שריד נשמע בתקשורת בסוגיית חובת חבישת המסכות. היא התראיינה וכתבה בעניין גם בדף הפייסבוק הפרטי שלה – והיא מסבירה לי את הרציונל המדעי. "להבנתנו דרך ההדבקה העיקרית היא באמצעות טיפות שנפלטות ממערכת הנשימה של אדם אחד ונקלטות אצל אדם אחר. אם אדם נדבק בנגיף, הוא מתרבה אצלו בדרכי הנשימה. כאשר אדם חולה משתעל הוא פולט טיפות רבות, שעלולות להפיץ את הנגיף. אך גם אנשים שנדבקו וטרם פיתחו תסמינים, או יפתחו בהמשך, עלולים להפיץ את הנגיף באמצעות טיפות שנפלטות במהלך דיבור. יש אפילו הברות מסוימות שמגדילות את פליטת הטיפות. כאן נכנסות המסכות לתמונה. בתחילת ההתפרצות קרא ארגון הבריאות הבינלאומי להימנע ממסכות, ולי זה מאוד הפריע. ברור שכל חסם שתשימי על פנייך ימנע ברמה מסוימת פליטה ומעבר באוויר, גם אם זו פיסת בד. ולכן הייתי ממשיכה גם היום בשימוש במסכות בהקפדה על מסיכות נקיות ומגע בידיים נקיות".
הנגיף מתרבה אצל החולים בדרכי הנשימה. כאשר חולה משתעל הוא פולט טיפות רבות, שעלולות להפיץ את הנגיף. יש אפילו הברות מסוימות שמגדילות את פליטת הטיפות. כאן נכנסות המסכות לתמונה
ביום שלישי השבוע הכריז שר הביטחון נפתלי בנט בתרועה רמה שהמכון הביולוגי השלים פיתוח פורץ דרך "בקנה מידה עולמי" של נוגדן המנטרל את וירוס הקורונה. "אני לא בקיאה בפרטים", אומרת לנו שריד. "ודאי שצריך לעיין בציציות המחקר, אבל טיפול באמצעות נוגדנים הוא גישה מוכרת. נוגדן טוב יכול לנטרל את הנגיף ולשמש לטיפול. בדרך כלל השאיפה היא לשילוב כמה נוגדנים כדי להימנע מברירה של זנים עמידים, אבל אין הכרח. אם בודד נוגדן חד־שבטי, שאפשר בהמשך להפיק ממנו כמויות גדולות, והוא אכן מנטרל, מדובר בהחלט בפוטנציאל תרפויטי".
אנחנו יכולים לבנות על טמפרטורות הקיץ שיחסלו את הקורונה?
"נגיפים שמועברים בטיפות באוויר שורדים טוב יותר בתנאי הלחות והטמפרטורה של עונת החורף. עם זאת, גם בנגיפי שפעת מתוארת תחלואה בעונת הקיץ, השכיחות נמוכה אמנם אבל היא קיימת. אנחנו מייחלים לכך שהווירוס יהיה הרבה פחות שכיח בקרוב, אך בשלב זה אי אפשר להבטיח זאת".
