אחד האתגרים היותר מדוברים בשנים האחרונות הוא ההשפעה של הסמארטפונים על החיים של ילדינו והעולם שבו הם חיים, אבל בתוך השיח הזה קצת הזנחנו את השאלה מה הם עושים לזוגיות שלנו.
כולנו חווים את נוכחותם הפיזית של הניידים בדייטים הזוגיים שלנו, בזמן השקט בבית רגע אחרי שהילדים נרדמו, ואפילו בחדר השינה ובמהלכן של סיטואציות אינטימיות. אבל כדאי שנפנה את תשומת ליבנו גם להשפעה העמוקה שלהם על החיים הזוגיים ומה ניתן לעשות כדי להשתמש בהם לטובתנו.
- תחושת חוסר הקשבה וחוסר ריכוז – הפניית תשומת הלב לנייד, אם בשליחת מייל לבוס או בגלילה אקראית ברשתות החברתיות, מקטינה את יכולת הריכוז וההקשבה לצד השני הן לאמירות טכניות כמו "מחר יש אסיפת הורים לילד" והן בהקשבה לשיתוף ברגשות ובתחושות. תשומת הלב מופנית למסך ולעולם שקורץ לנו מתוכו, והוא רוכש את תשומת ליבנו. מפתיע לגלות שאפילו נוכחות של נייד במצב שקט מקטינה את יכולת הריכוז באופן משמעותי, כפי שהוכח במחקרים (ספרו של מיכה גודמן, "מהפכת הקשב: העידן הדיגיטלי – השבר והתיקון" עוסק בעניין זה לעומק). תופעה זו, שנוכחת היום כמעט בכל בית, מעניקה לצד השני את התחושה שבסולם סדרי העדיפויות של בן הזוג, הקשבה לו מתועדפת נמוך יותר ממשימות שצריך לסיים בעבודה ומגלישה באתרי חדשות או ברשתות חברתיות. כלומר העולם החיצוני מקבל עדיפות על פני הזוגיות והמשפחתיות, ומגדיל את המרחק בין בני הזוג ואת הרצון לשתף בפעם הבאה. כך, לאט-לאט, מתכנסים בני הזוג בעולמם ונצרכים פחות ופחות לבני הזוג. הזוגיות נהפכת לחלום שעם הזמן אנחנו מתחילים להיפרד ממנו.
- קושי ביצירת אינטימיות – נוכחתם של הניידים בחיי הזוגיות לא רק שהקטינה את יכולת ההקשבה, אלא גם מקטינה את היכולת לייצר אינטימיות רגשית. זוגות רבים מנהלים נתח משמעותי מהקשר ביניהם באמצעים דיגיטליים וחלק גדול מהדיאלוג הזוגי, של קרבה או של מריבות, מתנהל בווטצאפ. תופעה נרחבת זו מייצרת לעיתים תוצאות לא פשוטות – אי הבנות כתוצאה מפרשנות מוטעית של הטקסט, רידוד של המסרים הזוגיים בעקבות שימוש באימוג'ים, והקטנה של היכולת ליצור ולשמור על קשר עין, כמו שנצפה במחקרים בנושא. מצב זה מייצר אצלנו אשליה של קשר זוגי לאורך היום, אך למעשה הוא מקטין את היכולות הזוגיות שלנו, וכאשר בני הזוג מנסים לתקשר בעולם האמיתי – הם מתקשים בכך.
- תיעוד הרגעים הזוגיים על חשבון הנוכחות באותו הרגע – הסמארטפונים הכניסו לחיינו את אלמנט התיעוד, שמשרת אותנו גם בצריבה של זיכרון האירוע וגם בהעלאתו לרשתות החברתיות ובעיסוק במספר הלייקים שהוא יקבל. תיעוד זה מקשה עלינו להיות נוכחים ברגע הזוגי ולהקדיש לו את מלוא תשומת הלב, כך שגם אנחנו וגם הצד השני מרגישים שאנחנו לא "עד הסוף" פה.
- בריחה מרגעים מורכבים אל הנייד כאמצעי מילוט – פעמים רבות ברגעי קושי זוגיים (קונפליקטים, חשש מאינטימיות, שעמום וכו'), הנייד ישרת אותנו כמקום שאליו ניתן לברוח כדי לא להתמודד עם הרגעים הזוגיים המעיקים והמכבידים. נטייה זו היא טבעי ואנושית (אנחנו מנסים להימנע מתחושת כאב), אך גם היא מקטינה את היכולת שלנו להתמודד מול בן הזוג בשעת הקושי ולצלוח יחד את המורכבות.
- אז מה עושים?
הניידים הם חלק מחיינו, ולא יהיה סביר לחשוב שאפשר לנטרל אותם ואת השפעתם באופן מלא. עם זאת, אנחנו יכולים לפתח ארגז כליים ישימים שיקטינו את ההשפעות השליליות של הנוכחות שלו ויגדילו את האלה החיוביות:
- תייצרו "איים זוגיים" – חשוב שנחליט באילו מרחבים זוגיים אנחנו לא מכניסים את הנייד. חדר השינה, הדייט הזוגי או הנסיעה ברכב יכולים להיות מרחבים נקיים מניידים, אשר בהם אנחנו עושים מאמץ מכוון להתמקד בעולם שבנינו, ולא בעולמות החיצוניים.
- תתקנו פרשנויות מוטעות – במידה ומסר שנשלח באופן דיגיטלי פגע באחד מאיתנו, חשוב שננסה להבין ולתקן את מה שהובן לא נכון ולעשות בתובנה זו שימוש נבון בעתיד.
- תבחרו להיות נוכחים – ברגעים בהם החלטתם להיות מושקעים בקשר בינכם, תהיו שם עד הסוף. הדבר העמוק שכולנו רוצים הוא שיראו אותנו באמת, וכאשר נבחר להיות נוכחים – נוכל להעניק לצד השני את המתנה הענקית הזו.
- אל תרשו לעצמכם לברוח – רגעי קושי הם באמת לא פשוטים וגורמים לנו לרצות לתפוס מרחק. אך כשאתם בוחרים לעשות זאת, תתפסו את המרחק מבן הזוג ולא מעצמכם. אל תברחו לנייד שמשתיק קולות פנימיים ומרחיק אתכם מתחושות ומחשבות על המצב, אלא תחוו ותנתחו אותו – ועם זה בואו לבן הזוג כשתרגישו שזה הזמן.
- השתמשו בנייד כדי לחזק את הקשר הזוגי – אמנם התקשורת הדיגיטליים עלולה לרדד את המסרים ביננו, אך היא גם מאפשרת להביע רגשות קרבה בקלות רבה יותר. אז נצלו את הרגע, ובלי לחשוב הרבה – תשלחו מילות אהבה ואימוג'ים של קרבה ושותפות, תנו לצד השני להרגיש אהוב. לפעמים אימוג'י קטן של לב יכול להאיר לנו את היום כולו.
