אביבה לא חוסנה ונדבקה בוירוס הקורונה. היא שכבה עשרה ימים עם חום, כאבי שרירים וכאב גרון טורדני במיוחד. לאחר שהסימפטומים נעלמו היא קיוותה לחזור לעצמה ולתפקוד מלא כעובדת סוציאלית, אלא שברגע שחזרה לעבודה החלו להופיע תסמינים חמורים כמו קושי ללכת יותר ממספר דקות וגם לחץ בראש, בחילה וחולשה. היא אובחנה לרוע מזלה כסובלת מלונג קוביד. לונג קוביד מתפרץ אצל 10% או יותר מהנדבקים בקורונה, ומתוכם לפחות 43% עומדים בקריטריונים לאבחנת תסמונת התשישות הכרונית.
הגדרת התסמונת:
תסמונת התשישות הכרונית היא לא תופעה חדשה. יש המכנים את התסמונת-Myalgic Encephalomyelitis. , קרי, דלקת של מערכת העצבים המרכזית המלווה בכאבי שרירים. האקדמיה הלאומית לרפואה פרסמה מסמך לפני כמה שנים הטוען שיש לשנות את שמה של התסמונת ל"מחלת אי סבילות מערכתית למאמץ". לפי מאמר מקיף שפורסם בשנת 2021, 75% מהסובלות מהמחלה הן נשים ובערך אחת מתוך 250 נשים סובלת מהתסמונת.
התשישות הכרונית מתאפיינת באי סבילות למאמצים פיזיים וקוגניטיביים, תסמין שנקרא "תחושת מחלה לאחר מאמץ". יש פגיעה משמעותית ביכולת לעבוד, ללמוד ולנהל חיי חברה תקינים. החולים בתסמונת נתקלים תדיר ברופאים שלא מאמינים להן, שסבורים שהתסמונת היא פסיכוסומטית, או בכאלה שמאשימים אותן בעצלות. המחלה אפילו כונתה "מחלת היאפים". היחס הרפואי נובע אולי מכך שנשים נחשבות כהיסטריות. התנהלות זו מעכבת אבחון לאורך שנים ואף מונעת טיפול יעיל ומותאם.
מה הם הגורמים לתסמונת התשישות הכרונית?
לעתים תשישות כרונית נגרמת כתוצאה מגורמים הורמונליים: ישנם חוקרים הסבורים כי מדובר בתוצאה של תת פעילות בלוטת יותרת הכליה ועוד. עוד גורם אפשרי זה זיהום וירלי – במקרים רבים ההתפרצות הראשונה של המחלה מתרחשת לאחר שהמטופל נדבק בנגיף 'מונו'. בתסמונת קיימת שכיחות גבוהה יחסית של נשאות של נגיף הנקרא XMRV. ישנן עדויות מחקריות לכך שהלוקים בתסמונת סובלים מבעיות בתפקוד של המיטוכונדריה, מה שעשוי להסביר את התשישות הקבועה ואת אי הסבילות למאמצים מתמשכים
הסימנים, האבחון ודרכי טיפול
הסימנים של התסמונת כוללים: תשישות כרונית שלא מופגת לאחר מנוחה, שינה בלתי מרעננת, כאבי שרירים, כאבי מפרקים וכאבי ראש. בנוסף שכיחים גם קשיים קוגניטיביים כמו לדוגמה הפרעות קשב, בעיות זיכרון ובעיות ריכוז, אלרגיות, אובדן משקל בלתי רצוני, רגישות בבלוטות הלימפה, הפרעות שינה, חרדה, דיכאון, תסמונת המעי הרגיז ועוד. אין בדיקה מעבדתית או בדיקת הדמיה המתאימה לאבחון התסמונת אך ייתכן כי יבוצעו בדיקות דם או בדיקות מעבדתיות אחרות על מנת לשלול גורמים אחרים שהיו יכולים להסביר את ההסתמנות המופיעה במטופל. גם מעבדת שינה מומלצת כי לעיתים יש קשר בין SLEEP APNEA לבין התסמונת.
הטיפול בא להקל ולא לרפא. מדובר בשילוב של טיפולים שיכלול פעילות גופנית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, תרופות אנטי ויראליות, תרופות אנטי דיכאוניות ועוד. במצב של תשישות כרונית או "לונג קוביד" חשוב למצוא דרכים להוריד הילוך, לקחת ימי מחלה ולעשות כל דבר שיכול לחזק אותנו, ובעיקר, להיות פחות קשות עם עצמנו.
