הלידות של הנשים היהודיות מהירות מאוד, כך סיפרו המיילדות לפרעה מלך מצרים בפרשת השבוע, פרשת שמות. הן הוסיפו ואמרו כי זו הסיבה שבדרך כלל הן מגיעות אחרי שהלידה כבר הסתיימה, ואז מתחילות לטפל ביולדת ובתינוק שזה עתה יצא אל אוויר העולם.
במשך תשעה חודשים האישה ההרה נערכת, מתכוננת ומנסה לתכנן את הלידה. היא חולמת על כל פרט ופרט, אך מועד ואופן הלידה בפועל נשארים עלומים. האחת מתכננת לידת מים, השנייה חולמת ללדת בלי אפידורל, וכן הלאה. אך לעיתים קרובות מהלך הלידה עליו חלמה לא קרוב למציאות, והיא מוצאת את עצמה עם צניחת טבור מובלת במהירות לחדר ניתוח. לידה, כידוע, עשויה לארוך שעות רבות או דקות בודדות, ואין לידה הדומה ללידה אחרת, אפילו אצל אותה אישה עצמה.
הסימנים הקלאסיים המבשרים את תחילת הלידה הם: התכווצויות רחמיות תכופות וכואבות, ירידת מי השפיר או דימום נרתיקי. תהליך הלידה עצמו מורכב משלושה חלקים, כאשר השלב הראשון מוגדר כטווח בין תחילת ההתכווצויות לפתיחה שלימה של צוואר הרחם. השלב השני כולל את הפתיחה השלמה של צוואר הרחם ועד ליציאת הראש של העובר; והשלב השלישי – בין יציאת הראש ועד ליציאת השליה.
קצב התקדמות הלידה שונה בין מבכירות (אישה היולדת לראשונה) לוולדניות (נשים שילדו מספר פעמים), כאשר לרוב אצל מבכירות אורך השלב הראשון שעות מרובות ואצל ולדניות שעות ספורות. השלב השני אורך לעיתים דקות מעטות ולעיתים שעה, והוא מושפע מגורמים נוספים, כגון שימוש בהרדמה אפידורלית ועוד. כמוהו גם השלב השלישי. אולם, כאמור לעיתים הלידה מהירה ביותר, וקיימות נשים שאצלן כל הלידות מהירות ואף חטופות, כמו אצל הנשים היהודיות במצרים. בחדרי הלידה משתמש הצוות הרפואי בעקומה המתארת את התקדמות הלידה ביחס למצופה, כדי לוודא שהלידה מתקדמת כסדרה.
למעשה מהלך הלידה תלוי בקצב התכווצות הרחם. הרחם הוא שריר חלול שבתוכו גדל העובר, וההתכווצות שלו, כאשר רק בצד אחד יש פתח שהולך ומתרחב, דוחפת למעשה את העובר עם השפיר והשלייה לכיוון הפתח ומחוצה לו לתוך הנרתיק. יש עוד גורם חשוב שקובע כמה מהר האישה תלד הוא העובר. ראש העובר הנדחף החוצה מהרחם, דוחף ביציאתו את דפנות הנרתיק ומרחיב אותן בדרכו לתעלת הלידה. לכן לידת עכוז או לידת במצג רגליים מסוכנת, שהרי תעלת הלידה לא הורחבה מספיק, והראש שמגיע אחרי הגוף עלול להיתקע בה.
אצל נשים ולדניות מאוד קיימת נטייה לעתים ללידות מהירות, המכונות "לידות חטופות", ולצידה גם אפשרות ללידות ארוכות מאוד בגלל "התעייפות הרחם", שמקשה על התכווצותו היעילה. לאחר לידה חטופה קיים סיכון להתכווצות לקויה של הרחם, דבר המצריך הזרקה מידית של חומרים מכווצי רחם כדי למנוע דימום חמור. על נשים עם נטייה זו להגיע לחדר הלידה במהירות המרבית.
ובנימה אישית, אחת מבנותיי היא מהנשים שיולדות לידות חטופות. היא מגיעה לפתח חדר הלידה, והתינוק בחוץ. וכך, למרות היותי אמא וגינקולוגית, אני מקבלת בשורה טלפונית מחדר הלידה על לידת הנכד באופן רטרואקטיבי. האמת היא שיש לזה גם יתרון מסוים, כי לפעמים נוח לשבת במושב האחורי, בדיוק כמו סבתא רגילה.
