בפרשת חיי שרה אנו נפרדים משתי דמויות מרכזיות הנאספות אל אבותיהן. האחת היא שרה- אם האומה, שחיה עד גיל מאה עשרים ושבע, ונפטרה בחברון. והשנייה אברהם- אבי האומה, שחי עד גיל מאה שבעים וחמש ונפטר בשיבה טובה.
על פי המקרא, הן שרה והן אברהם הלכו לעולמם לאחר שחיו חיים מלאים. המוות שלהם לא היה טרגי ולכאורה לא הייתה בו שום ייחודיות, אך מבט קרוב יותר על הכתוב מלמד שגם בעזיבתם, השכילו שרה ואברהם להעניק מתנות ליקיריהם. הם העניקו להם אפשרות להתפתח, להגשים, להתקרב ולהתברך.
המתנה הראשונה שהעניקה שרה במותה הייתה היכולת של אברהם להצהיר בפומבי על אהבתו כלפיה. במשך תקופה מסוימת, בסמוך ועד למותה, חיו אברהם ושרה בנפרד. עם מותה, הגיע אברהם במיוחד מבאר שבע אל חברון, על מנת לספוד לה ולבכות עליה. זוהי אחת הפעמים הבודדות שהמקרא מציין את ההספד והבכי, כרגע מלא ברגש המעיד על האבל העצום שחש אברהם על לכתה של אשתו והקרבה העמוקה שחש כלפיה.
המתנה השנייה הייתה יישום ההבטחה האלוקית לאברהם, הבטחת הארץ. בתום האבל, מבקש אברהם לקבור את שרה, אך מכיוון שאין בבעלותו חלקת קבר, הוא פונה לבני חת בבקשה לקנות מהם מקום קבורה.
בפנייתו, מעיד אברהם על מעמדו החוקי: "גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם" (כג, ד). אומנם, אברהם הינו איש חשוב, כפי שמעידים עליו בני חת: "נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ" (שם, ו), אך למרות מעמדו והבטחת אלוקים, אברהם טרם זכה להיות בעל זכויות בקרקע. בעקבות מות שרה והרצון לקוברה, עשה אברהם מעשה וקנה את מערת המכפלה מידי עפרון בן צחר. וכך, הגשים לראשונה את הבטחת האל והפך לבעל אדמה חוקי בארץ ישראל.
מותו של אברהם המופיע בסוף הפרשה, העניק את האפשרות לאיחוד בתוך משפחתו. ראשית, כאשר אברהם נטמן למנוחת עולמים על יד שרה, במקום שקנה עבורה בכסף מלא. בנוסף, מות אברהם איחד בין שני בניו, יצחק וישמעאל, שבמשך שנים הופרדו האחד מהשני. בהיוודע מותו, חברו האחים יחד, וקיימו טקס קבורה משותף.
לכתו של אברהם, לא רק שאיחד אלא גם השפיע שפע וברכה, כפי שמציין הכתוב: "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ" (כה, יא). יצחק, שירש את אביו, תפס את מקומו בשרשרת הדורות, ונדרש למלא את התפקיד שיועד לו.
מוות של אדם קרוב, הנפטר בשיבה טובה, אינו רק נקודת סיום, אלא הוא יכול גם לשמש כנקודת המשך או אפילו פתיחה, כזו שתוביל להתפתחות, השלמה ותביא עימה ברכה ושפע.
