רינת הפסיקה לרקוד. הווסתות הכבדות, הבטן התפוחה, והלחץ התמידי על כיס השתן במיוחד בזמן הריקוד, הכריעו את הכישרון הנדיר שלה.
זהו סיפורו של רחם שרירני. הכוונה לרחם שבאחת משלושת השכבות שלו צומחת רקמת שריר.
איך נולד רחם שרירני? הגורם הראשון לצמיחת השרירנים הוא גיל האישה. שרירנים שכיחים מעל גיל שלושים וחמש, ובעיקר בנשים שלידתן הראשונה התחוללה בגיל מתקדם. ולדנות גורמת להפחתה בשלושים אחוז בגידול השרירנים. עוד גורם הוא השמנת יתר. הסיבה לכך היא שברקמת השומן ישנם קולטנים לאסטרוגן, כך שמופרש יותר אסטרוגן, והוא פוגש את שריר הרחם ומחולל בו מהומות.
יש גם הטוענים שהופעת הווסת הראשונה בגיל מוקדם, בסביבות גיל עשר פלוס-מינוס, עלולה להאיץ את הופעתם של השרירנים. הסיבה האפשרית היא חשיפה ממושכת של הרחם, מגיל ממש צעיר, לאסטרוגן. אגב, זה בגדר הנורמה לקבל מחזור ראשון בגיל עשר, על אף שזה בגיל הנמוך של הסקאלה. המיומות שכיחות יותר בנשים שחורות. הסיכוי לאשה כושית לסבול משרירנים הוא גבוה עד פי 3-4 מאשר אצל אישה לבנה, שהיא באותו הגיל ובאותו סטטוס של ולדנות.
ישנם שלושה סוגים של שרירנים שמקוטלגים לפי המיקום ההיסטולוגי [רקמתי] שלהם, והם שרירן תת-רירי-פנימי הגדל בתוך רירית הרחם, שרירן תוך שרירי-אמצעי הגדל בשכבה האמצעית של הרחם, ושרירן סוב סרוזי-חיצוני הגדל בנסיובית הרחם, קרי בקיר החיצון שלו.
השפעה על הפריון
מהי השפעת השרירן על הפריון? תאי השרירן גורמים לשיבוש פרה-קריני [הורמונלי מקומי], ולירידה בתפקוד הגמטות – תאי הרבייה [הביציות] שבשחלה. גם בסביבת הרחם הם לא מתנהגים כמו תאי שריר רגילים. הם משפיעים באופן שלילי על המטריקס [התשתית] הבין-תאית של הרחם, ומשבשים את תפקודם של פקטורי הגדילה בסביבת הרחם שחשובים להשתרשות הריון.
שרירנים עלולים לגרום ללחץ על איברים הסמוכים לרחם, למשל לחץ על השלפוחית הגורמת לתכיפות ודחיפות במתן השתן, ולהגבלה משמעותית באיכות החיים של האשה, שחייבת להיות צמודה לשירותים. כנ"ל לגבי לחץ על פי הטבעת, כאבי גב טורדניים, כאבי בטן, במיוחד אם קיימת גדילה משמעותית של השרירן. במצבים אלו לעיתים יש צורך לשקול ניתוח, על זה נדבר בהמשך.
בהריון
השרירן תופס גובה בהריון. הוא גדל עד ל-125 אחוז מגודלו לפני ההריון, ומצטמצם תוך חודש לאחר הלידה לממדיו הטבעיים. הוא עלול לחולל הפלה. אם הוא מתיישב בתוך הרירית הוא עלול לפגוע בתהליך ההשרשה, ובהמשך גם להפריע לגדילתו הטבעית של העובר עקב "תחרות" על המקום בחלל הרחם. השרירן התוך שרירי עלול לגרום לעיוות של חלל הרחם ולהפלה. ככל שהשרירן גדול יותר הסיכון עולה ושבועות ההריון מתקצרים.
אחד הסיבוכים מהופעת השרירן ברחם הופעת דגנרציה אדומה – התנזלות בתוך השרירן, שגורמת לכאבי בטן קשים, והיא קורה בחמישה אחוז מהשרירנים בטרימסטר הראשון. הסיבה לכך היא גדילת השרירן המואצת, שגורמת לנזק איסכמי [חנק של כלי הדם בשרירן], ולסימני דלקת מקומיים ואפילו חום אימהי ולכאבים והתכווצות של הרחם.
ויש והשרירן עובר התקבעות – השרירן האחורי מתקבע ומונע את עליית הרחם לבטן בתום טרימסטר ראשון. למזלו, המצב הזה הוא נדיר ביותר, אני לא פגשתי מקרה כזה במציאות בשלושים השנים בהן אני עובדת כרופאת נשים. שרירנים באזור ההשרשה עלולים לפגום בתפקוד השלייתי ולגרום להאטה בגדילה התוך רחמית ולמשקל לידה נמוך מהמצופה. השרירן מעלה גם את הסיכון למצגים פתולוגיים אצל העובר. למשל, נמצא ברחם שרירני פי ארבע מצגי עכוז מאשר באוכלוסיית היולדות בהן הרחם משתף פעולה. נפגוש פי שלוש ניתוחים קיסריים ברחמים שרירניים. בתקופת הסב-לידתית קיימת שכיחות יתר של דמם לאחר לידה, במיוחד אם השרירן הוא תת רירי.
