אחד הנושאים הטעונים והמורכבים בפורים עבור מבוגרים וילדים הוא משלוחי מנות. אימהות רבות לחוצות מההפקה של משלוחים מורכבים לחברי המשפחה, לשכנים ולחברים של הילדים. לפעמים יש תחרות סמויה על גודל המשלוח או על התחכום, ופעמים רבות ישנו מתח סביב החזרת משלוחים, קבלה ונתינה. אם אצל מבוגרים הנושא מעורר מתח, אצל ילדים זה יכול להיות עוד יותר מורכב. המורכבות של משלוחי המנות אצל הילדים משתנה בגילאים השונים.
אצל ילדים צעירים עיקר הקושי סביב משלוחי מנות קשור ליכולת הנתינה. ילדים נולדים עם צורך קיומי לקבל. למעשה ככל שילד קטן מקבל יותר מההורים ומהדמויות המטפלות נבנה אצלו יותר ביטחון שיאפשר לו כשיגדל להיות גם בעמדת נתינה ולא רק קבלה. ילד שמקבל מענה לצרכים שלו לומד שיש לו כוח להשפיע על העולם, שהרי כשהוא זקוק למשהו הוא ראוי לקבל אותו. ילד שהפנים שיש לו כוח בעולם יגדל להיות ילד שנותן בקלות ובשפע. אבל יכולת הנתינה מתפתחת באופן טבעי רק לקראת גיל שש ולפעמים גם אחרי וזה טבעי ובריא. בגיל הגן נראה ילדים מוותרים לחברים כשיש ביניהם קשר ארוך וקרוב, אבל נתינה באופן יזום כמעט לא קיימת לפני גיל חמש שש. משלוח מנות בגן זה רעיון מתוק שמחבר את הילדים למצוות החג, אבל ילדים רבים מרגישים שכשהם נותנים זה בעצם נלקח מהם, והרבה פעמים נראה שילדים קטנים חושבים שהמשלוח שהכנת להם הוא עבורם.
איך עוזרים לילד קטן להשתתף במשלוחי מנות בקלות?
הדבר החשוב ביותר עם ילדים קטנים ובוודאי בחג אינטנסיבי ומיוחד כמו פורים הוא תיווך ושיתוף. חשוב לספר להם כמה שיותר מה קורה בחג הזה, לפרט על משלוחי מנות, תחפושות ועל כל דבר שהילד ייחשף אליו. חשוב שההסברים יינתנו גם מראש וגם בזמן אמת, כמו כן מומלץ מאד לשתף את הילד בהכנות. ילד שמכניס את הממתקים לשקית תוך כדי שאת מסבירה לו מה יעשו עם השקית בגן, ייפרד יותר בקלות מהמשלוח הטעים. אם לילד שלך קשה במיוחד עם הרעיון של נתינה ופרידה מהמשלוח שהכין, אפשר לתת לו להכין גם לעצמו משלוח זהה. ולבסוף חשוב לגלות גמישות במקומות שניתן, לא להתעקש עם ילד קטן על נתינה כשזה לא מתאים לו ולהאמין שהוא בונה עכשיו את הנתינה שלו ממקום עמוק ובריא.
בגיל הגדול יותר של בית הספר היסודי וגיל ההתבגרות משלוחי המנות מצטרפים פעמים רבות למשחקי גמד וענק ומעצימים את האתגרים שבנתינה הזאת. בגיל הזה הילדים כבר יודעים ואוהבים לתת, הם מבינים שהם עצמם גם יקבלו משלוח והם גם נהנים להיות בנתינה. בגיל הזה האתגרים קשורים להשתייכות החברתית שתופסת מקום רב ביותר בחייהם של הילדים. אחת ממשימות ההתפתחות המרכזיות של ילדים בגיל זה היא למצוא את מקומם בחברת השווים, ובשביל זה הם צריכים להרגיש חלק, לא לבלוט מדי, להתאים את עצמם לנורמות המקובלות. רק אחרי שהילדה בטוחה במקומה בחברה היא יכולה להרשות לעצמה לבטא את הייחודיות שלה, וזה קורה בדרך כלל בגילאי סוף התיכון. כשילדה מכינה משלוח מנות היא רוצה לדעת שמה שהיא מביאה מותאם למה ששאר הבנות בכיתה תבאנה, שלא יהיה גדול או קטן מדי, מיוחד או פשוט מדי וכו'.
כדי לעזור לילדה להרגיש בטוחה בחברה כדאי לגשש מראש מה מקובל בכיתה. עודדי את ביתך ליצור שיח בכיתה, ואם אפשר לרתום את המורה שתדבר עם התלמידים באופן פתוח על הכללים וההכוונה של בית הספר ועל הרצונות של הילדים, זה ייצור בהירות בריאה שתפחית את המתח אצל כל התלמידים. אם את מבינה שהסטנדרט בכיתה לא תואם את הסטנדרטים שלכם בבית, תצטרכי לחשוב עם בתך מה יהיה המענה המתאים ביותר עבורה כך שמצד אחד היא תרגיש שייכות ומצד שני הערכים או היכולות של הבית לא ייפגעו. ברוב המקרים ההתאמה החברתית בגיל ההתבגרות חשובה כל כך והבית הוא זה שצריך להתגמש, במיוחד כשכל משלוחי המנות גלויים לעיניי כולם ומתרחשת בין הילדים השוואתיות.
והכי חשוב, אמצי עבורך גישה של שמחה והנאה ממשלוחי המנות, עשי רק מה שמתאים לכוחותייך ולתקציב המשפחתי ובכך תלמדי את ילדייך לתת בשמחה מתוך חיבור לעצמם.
