קחו נשימה ארוכה. ועוד אחת.
לא מתבגרים ביום אחד. החיים בנויים ממעברים. השינויים החיצוניים והפנימיים, החלים בגוף ובנפש של הנער המתבגר, מלווים אותו במעבר מילדות לבגרות. התהליך הזה נמשך כמה שנים. השינויים חלים כאשר המוח מגיע לבשלות מספקת. בעקבות בשלות זו מתחיל המוח לשחרר הורמונים בקצב מואץ, ותהליך זה מתניע את תהליך ההתבגרות, ואת השינויים הגופניים, הנפשיים, הפסיכולוגיים והחברתיים.
חלק בולט מההתבגרות הגופנית הוא הצמיחה לגובה. בתהליך הצמיחה לגובה משחק תפקיד ראשי הורמון הגדילה המשפיע על צמיחת העצמות, ובסוף התהליך הורמוני המין גורמים לסגירת העצמות ולסיום הגדילה. לעומת תקופת בית הספר היסודי שבו קצב הצמיחה הממוצע הוא כחמישה עד שישה סנטימטרים בכל שנה – בתקופת ההתבגרות קצב הגדילה מתגבר, ומגיע לשיאו בתקופת הצמיחה המהירה הנמשכת כשנתיים-שלוש. בתקופה זו הנער צפוי לגבוה כשלושים סנטימטר..
אם חל עיכוב משמעותי בצמיחה של הנער, או אם הוא מודאג או שהוריו מודאגים, נפנה לביצוע בדיקת גיל עצמות. אם נמצא גיל עצמות צעיר, נבין שהצמיחה בוא תבוא. היא פשוט מתנהלת בנחת. דווקא הבנים שצמחו לגובה בגיל צעיר יישארו נמוכים יותר, ואילו ה"ננסים" של כיתה ח', יעברו בראש ויותר את חבריהם המקדימים לצמוח. כמו בכל נושא, צריך להרחיק מבט.
במקביל לצמיחה לגובה מתרחשת בגיל ההתבגרות עלייה ניכרת במשקל. עלייה זו חשובה כדי לאפשר תהליך צמיחה תקין, ולעיתים היא אף מקדימה אותו. אחוזי השומן עולים בקרב מתבגרים, וגם מסת השריר מתפתחת ומגיעה לשיאה. נפח הדם, כמות הכדוריות האדומות ורמת ההמוגלובין עולים במהלך תקופת ההתבגרות. גם במערכת הלב-ריאה: משקל שריר הלב מוכפל, לחץ הדם עולה ונפח הריאות גדל. האיברים הפנימיים, כמו המוח, הכבד והכליות, גדלים אף הם, בתיאום מופלא.
שינוי נוסף הוא חילוף הקול, בעקבות התארכות והתעבות מיתרי הקול שנמצאים בקצה קנה הנשימה, גם זה בהשפעת הורמון הטסטוסטרון. לעיתים במשך התהליך הקול מתחלף בין קול גבוה לנמוך באמצע הדיבור, כך שקולו של הנער הופך להיות "ערב כעורב".
המתבגר חשוף לגירויים רבים ומטרידים, פנימיים וחיצוניים, והוא מתחיל לחפש תשובות לשאלות יומיומיות אך גם קיומיות. פעמים שעולות בו תחושות לא מובנות. הוא נחשף לבנים בני גילו במסגרות שונות המזמינות לקרבה אינטימית, ויתכן ויחוש התרגשות גופנית כלשהי ממראה או ממגע של חבר, ויתחיל לחשוש שמשהו אצלו לא בסדר. אין לזה כל משמעות. אבל הוא מתבייש לדבר עם הוריו או עם הרב או המדריך. ואז עולים בתוכו של מיני תהיות לגבי זהותו המינית.
לפי קווי הרצף של קינסי, זה רק עניין של המשבצת בו הוא עומד על הסקלה. וזה נע באופן דינמי קדימה ואחורה, בתנאי שלא מתקבעים בו מחשבות טורדניות שלא מקבלות מענה, ואין לו עם מי לדבר. אם אין לו אפשרות לשאול שאלות עלול להיקבע אצלו הרעיון שיש רק תשובה אחת ויחידה, לכאורה… אבל רק לכאורה. תקופת ההתבגרות מזמינה אותנו, ההורים והמחנכים, לפתיחות מחשבתית, להכלה, להקשבה ולנשימה ארוכה.
