אני מוצאת שבזמן הזה בשנה במקביל להתעוררות האביבית הפורצת בטבע גם אנחנו מקבלות הדרכה מדויקת לעשייה משמעותית נושאת פירות. כולנו מייחלות להתרחבות ושפע, הן בתחום האישי והן בעסקי, אך אל הרצון לשינוי והציפייה לתוצאות מתלווה בדרך כלל גם פחד. לרוב נדמה לנו שמדובר בפחד מכשלון, אבל הרבה פעמים בתהליך חקירה עמוק נגלה שההצלחה היא שמפחידה אותנו.
למה ההצלחה מפחידה?
להתפתח ולהתרחב פירושו – לצאת ממה שכבר התרגלנו אליו, משליטה במוכר. השינוי לרוב גם מוציא אותנו משוויון נפש- בין אם בממד הרגשי ובין אם במישור של ההתנהלות, כאשר לפתע יש משימות חדשות ואחריות נוספת. המרחב הבטוח תואם את כל מה שאני כבר יודעת וכשחווית המציאות משתנה- זה קודם כל מערער את הבטחון שלי כי זה לא מה שאני מכירה. זה יכול לבוא לידי ביטוי בתחושה של בהלה, מתח בגוף, דפיקות לב או אפילו קושי לנשום. ואז מה קורה? באופן לא מודע אנחנו מתכווצות, מייחלות לפחות, מבקשות להאט ובהדרגה שבות לצמצום המוכר. כמובן שלתגובה הזו שלנו יש השפעה על המציאות והרבה פעמים היא גם תוביל אותנו לפעול או לבחור בחירות שסותרות את מה שרצינו – העיקר שיהיה שוב שקט ושליטה. ומי לא מכירה את ה'כמעט' להגיע, 'כמעט' להצליח? פה נמצא שורש המניעה. אנחנו נמנעות ומונעות.
איך זה קשור לחודש אדר?
כולנו מכירות את "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ניתן לקרוא את המשפט הזה כהדרכה להרבות בשמחה. כלומר, להיות בזמן הזה בשמחה מרובה. אך אם נחלק את המשפט באופן שונה מהקריאה הרגילה נמצא שיש פה קביעת עובדה: 'משנכנס אדר – מרבים'. והנחיה תפעולית: 'בשמחה'. האמירה הזו מכינה אותנו למתרחש: משנכנס אדר המציאות כולה עולה הילוך ויש 'הרבה' מהכול: הרבה התרחשויות, הרבה הזדמנויות, הרבה משימות, הרבה פריחה, הרבה אפשרויות, הרבה! אך יש פה גם הנחיה או עצה איך לעבור דרך ההתרחבות והריבוי הזה – 'בשמחה'. כלומר, איך נגיע להצלחה בלי להיבהל? איך נפתח לשפע בלי להתכווץ? השער הראשון שלנו הוא עכשיו, בזמן הזה והוא טמון במילה 'בשמחה'.
להיות 'בשמחה', זה קודם כל כפשוטו – רוח קלילה וגישה חיובית. בעיניי, זו הזמנה לגישה של משחקיות וקצת פחות כובד ראש. היות ואצל רובנו זה ממש לא הטבע שלנו, אתן מוזמנות לעצור עכשיו ולשאול את עצמכן מה עוזר לכן להיות קלילות יותר?
'בשמחה', זה גם סוג של מדד שמסייע לנו לשמור על המידה המתאימה לנו- במשימות, בעשייה, בשליטה במצב. כשהשמחה שלי יורדת זה סימן להוריד הילוך, לעצור ולהתמלא, להניח או להזין. שמירה על מינונים נכונים עוזרת מאד לעבור ממצב של להרגיש 'לא' או 'די' – למצב של 'כן, בתנאי'.
'בשמחה', זאת אומרת – בהסכמה, בבחירה. התגובה הראשונית של כיווץ והתנגדות לריבוי ולהצלחה נובעת מכך שאנחנו מרגישות שמשהו נכפה עלינו. כשנהפוך את חווית הכפייה לחוויית בחירה והסכמה, כבר חלק גדול מהסגירות שלנו תשתחרר. איך אנחנו הופכות את זה? זוכרות למה ייחלנו. זוכרות כמה אנחנו רוצות את הגדילה וההצלחה. כמה רצינו שתחזור התנועה, שתהיה התחדשות.
נצלו את הזמן הזה בשנה ואת מה שהוא מביא איתו, להתאמן ולהטמיע במערכת האישית שלכן מסוגלות ומוכנות למפגש עם התרחבות, שפע והצלחה.
