אני לא אוהבת את הביטוי עקרות. הוא נוקשה; אבל המציאות אכן מאוד מורכבת. רחל אמנו צעקה "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". בנושא זה, הקושי מתעצם בחברה הדתית, כשמרכז חיי האדם המאמין הוא המשפחה, והמצווה הראשונה שבתורה היא מצוות פרו ורבו.
על פי נתונים סטטיסטיים כלל עולמיים פרק הזמן הצפוי עד קליטת הריון אצל זוג צעיר ופורה הוא בממוצע 12 חודשים, בתנאי שאין בעיות בחיי האישות ולא במחזור החודשי של האשה. בעיה שכיחה מאוד היא "עקרות הלכתית", בה האישה "מפספסת" את הביוץ עקב טבילה מאוחרת או ביוץ מוקדם יחסית, כאשר הטיפול בבעיה זו בימינו קל יחסית.
לאחר שעברה שנה מאז שהתחילו בני הזוג לנסות להיכנס להריון והאישה עדיין לא הרתה, כדאי שבני הזוג יפנו לייעוץ רפואי. למרות הסטיגמה שבעיות פוריות תלויות בעיקר באי פריון האישה דווקא, חשוב מאוד ששני בני הזוג יפנו לייעוץ זה, היות והתפלגות הסיבות לאי פריון היא סימטרית ומתחלקת שווה בשווה בין האיש לאישה .
בעניין העקרות ההלכתית, הכוונה לאשה בריאה, פוריה, ללא כל בעיה פיסיולוגית, אך הביוץ מתרחש אצלה לפני שהיא מספיקה לטבול, וכך לא יכול להיווצר הריון. זה יכול להיות בעקבות דמם ויסתי ארוך או כתמים בזמן שבעה נקיים שדוחים את האפשרות לטבול במועד, ומאידך עקרות הלכתית עשויה לנבוע מהפרשים בין ווסתיים קצרים, הנובעים מביוץ יחסית מוקדם עוד לפני שהאישה הספיקה לטבול, ואז נוצרת אי התאמה בין יום הביוץ ליום הטבילה.
הנוסחה הפשוטה היא שאם עוברים פחות משבועיים מיום הטבילה ליום הופעת הווסת הבא – ייתכן שיהיה צורך לטפל בדחיית הביוץ. ישנן אפשרויות טיפול הורמונליות פשוטות, ובעזרת כדורים (בדרך כלל תכשירי אסטרוגן למיניהם, בצורת מדבקה, גלולה או ג'ל) ניתן בצורה אלגנטית לדחות את גיוס הזקיקים ועל ידי כך גם את הביוץ.
לעיתים אנחנו ממליצים לנשים לעקוב אחרי הביוץ בעזרת ערכות שמודדות רמות LH בשתן, או על ידי בדיקות דם PROGESTERONE-LH-ESTRADIOL על מנת לוודא שאכן הביוץ נדחה, כדי לתזמן את התשמיש בהתאם. כך, בדרך כלל, אם אין בעיה נוספת של פוריות, אנחנו זוכים להריון תוך מספר חודשים.
במקרים קשים יותר יש צורך לשלב תרופות נוספות, כמו כדורים שמגבירים את הביוץ, ולעיתים אף זריקות שמדכאות את מסלול הביוץ במוח בשילוב עם תכשירים להגברת ביוץ. כמובן שמשתדלים ללכת מן הקל אל הכבד על מנת לא להעמיס על בני הזוג, וגם כדי לא להגיע לסיבוכים מיותרים או להריונות מרובי עוברים.
במקרים בהם מדובר בדמם ממושך מהרגיל, יש לבצע בירור מקיף על מנת להבין את סיבת הדמם. הבדיקות כוללות בדיקה גינקולוגית או ידנית, ובדיקת ספקולום על מנת להסתכל על צוואר הרחם. כמו כן, בדיקת אולטרסאונד לרירית הרחם והשחלות לשלול פוליפים, מיומות או ציסטות שחלתיות, ולעיתים בירור חודרני יותר כמו היסטרוסקופיה או ביצוע ביופסיה מרירית הרחם במרפאה.
יש לציין שבעיית העקרות ההלכתית נפוצה מאוד בנשים מבוגרות (מעל גיל 35), כשהמרחבים הבין-ווסתיים מתקצרים עקב ביוצים פחות "יעילים", וזו סיבה מרכזית לעקרות בגיל זה. זאת אומרת שהביוץ המוקדם הוא התרנגול ולא הביצה, וגם אם נזיז את הביוץ נעשה טיפול קוסמטי אך לא נשפר את איכות הביציות. את זה חשוב להסביר כדי לא ליצור ציפיות שווא.
ואני תפילה שכל זוג החפץ בכך יזכה לידיים מלאות. זה אפשרי!
