שבוע חלף מאז פורסמו העדויות הראשונות על תקיפות מיניות לכאורה מצד חיים ולדר והרחוב החרדי עדיין מוכה בתדהמה ומתקשה לעכל. חשיפת עיתונאי "הארץ", אהרן רבינוביץ ושירה אלק, על מעשיו של ולדר, יועץ חינוכי מוערך וסופר פופולארי, יצרה רעידת אדמה של ממש והניחה על השולחן את אחת הסוגיות המורכבות ביותר: התגובה הציבורית. חיים ולדר אינו עוד מקרה. לא מדובר ביהודה משי זהב או באליעזר ברלנד שתמיד היו שנויים במחלוקת ולא מקובלים בחוגים נרחבים. חיים ולדר נחשב לסלב במגזר החרדי, אהוד על הורים וילדים כאחד, אדם מוערך עם השפעה נרחבת.
אומנם תופעת #MeToo לא פסחה על המגזר החרדי והרשת החברתית מלאה בשיח נוקב, אך נכון לזמן התפוצצות הפרשה המיינסטרים החרדי, כולל הממסד הרבני שותק בפרהסיה. איש התקשורת מנחם טוקר העלה פוסט בו הוא קורא לחיים ולדר להשעות עצמו מפעילות ציבורית עד שיתבררו ענייניו המשפטיים- אך מחק את הפוסט כעבור זמן קצר. אנשים שהתבטאו במרחבי הרשת בצורה שלילית כלפי מעשיו של ולדר מספרים שקיבלו הודעות מאיימות ותביעה על סך 100 אלף שקלים שאחריה מחקו את מה שכתבו. לטענת אלו שנלחמים על טיהור שמו של ולדר מדובר בעלילת דם מרושעת ותו לא.
בתוך הקלחת הזו ניצבות נשים אמיצות שמעזות להשמיע קול ברור וצלול במרחב הציבורי. הן לא נרתעות מהשתקה או איומים, בסבלנות ובנחישות הן מסבירות את עמדתן, את החשיבות שבהסברה ובהושטת יד תומכת לנפגעות. אחת מאותן הנשים היא אביגיל היילברון, מייסדת קבוצת הפייסבוק "לא תשתוק" שנועדה לתת מרחב וקול לאנשים במגזר החרדי שעברו פגיעות מיניות: "אני חסינה ויכול לדבר בקול כי הילדים שלי לומדים בבית ספר ממלכתי חרדי. אפשר לאיים עליי, אבל זה לא יגיע למשהו קונקרטי. אני לא פוחדת מתביעת דיבה, להיפך. אני אשמח לעמוד בבית המשפט ולספר את האמת שידועה לי", היילברון מספרת שגם אותה ניסו להניא מפרסום הדברים. "התקשרו לברר מה ידוע לי, אמרו לי- 'את לא יודעת כלום ואת שופכת דם'. רמזו לי בעדינות שכדאי שאשתוק כששאלו- 'איפה הילדים שלך לומדים?'. את יכולה להבין כמה מניפולציות, הפחדות והשתקה יכולה לעבור אישה במגזר החרדי שאם יש לה מה להפסיד או אם היא פוחדת היא תבחר באופציה של שתיקה".
היילברון מסבירה מה עובר על המגזר החרדי ומדוע לא שומעים מהמוקדים החשובים אף מילה. "אנשים לא יודעים איך לאכול את זה. הם לומדים כעת את המטרייה. המציאות משתנה לנגד עינינו. מדובר באדם שתרם הרבה למגזר החרדי. גם דברים טובים. מתרחשים כאן תהליכים סוציולוגיים ופסיכולוגיים מתבקשים ומובנים, תהליכי למידה שמתרחשים בכל מגזר. אנשים לא יודעים את מה שאני יודעת ולא בקיאים בחומר אליו נחשפתי. חלקם כאמור פוחדים לחטוף תביעות, אנשים כרגע מבולבלים מאד, המומים, לא מצליחים לעכל. יש בי הרבה אמפתיה למקום הקשה והמשברי הזה".
היילברון מציינת כי גם במיינסטרים החרדי יש מי שעובד מאחורי הקלעים בצורה מדהימה על מנת לבער את הרע מקרב המחנה. "ישנם אנשים צדיקים וטובים שעושים פעולות חיוניות, קשובים ואכפתיים. אנשים עם אחריות ציבורית", היא אומרת. היילברון לא מתחברת לביקורת הטוטאלית על שתיקת הממסד הרבני וחלק גדול מהציבור שמתקשה לחבר בין הדמות הנערצת למעשים החמורים המיוחסים לו. "תנו לאנשים לעכל", היא אומרת. "זה אדם שכולנו הערצנו. תנו להם שנייה. גם לרבנים קשה. הם בני אדם. גם למנהלי האתרים קשה. אנשים עוברים משבר רציני מאוד כרגע. מותר לנו לתת מקום לתהליך. מדובר באחת הטלטלות הכי גדולות שידע המגזר החרדי בדור הזה. עוד שבוע מהיום, אני מניחה שכבר נראה התייחסות לפרשה באתרים חרדיים. רק צריך סבלנות". בינתיים, האתר החרדי המוביל 'כיכר השבת' העלה כתבה שסגורה לתגובות. העיתון החרדי יתד נאמן הודיע על השהייתו של ולדר וכך גם מגזין הילדים "אותיות" ורדיו קול חי.
"יש זמנים שמצווה לדבר"
אפרת שוקרון, מתנועת 'נבחרות' הפועלת לייצוג שוויוני של נשים במפלגות החרדיות, סבורה כי ההכחשה וחוסר האמון נובעים מבלבול וחוסר ידע: "אני מקבלת המון תגובות מחזקות מנשים. ברגע שאת מסבירה מבחינה לוגית את הפרשה, מנתחת, מסבירה ומוכיחה- את מצליחה לפקוח לאנשים את העיניים. באחת הקבוצות בהן שיתפתי את דעתי על הפרשייה קראו לי להפסיק בטענה שזה 'לשון הרע'. יכולתי להבין אותן, אבל גם ללשון הרע יש הלכות. יש זמנים שמצווה לדבר! הסברתי להן שהנפגעות מסתכלות עליהן בחרדה, כיצד הן מגיבות והאם יקעקעו את אמינותן".
שוקרון מבינה את הנשים שכועסות עליה ואלו המתקשות להפנים את המעשים. "השלב הראשון הוא הלם והכחשה. גם לי היה קשה להאמין בהתחלה. זו הדמות הכי משפיעה במגזר שהיא לא רב. אז תיווכתי להן את המידע כפי שאני מכירה אותו בצורה ברורה. נוח לפעמים לטמון את הראש בחול. זה משבר קשה".
למה לדעתך אנשים בוחרים לטמון את הראש בחול? ממה נובע הקושי להתמודד עם מה שקרה?
"יש חוסר מודעות ברמה הבסיסית ביותר של להבין כמה חשוב להגיד לאישה שנפגעה- 'אני מאמינה לך'. כמה זה בעייתי לנשים חרדיות להתלונן. הן משלמות מחירים מאוד כבדים. אנשים לא מבינים שתיק שנסגר מחוסר ראיות אינו אומר חוסר אשמה. הליקוי הוא ברמת ההסברה".
לשוקרון חשוב להעביר מסר לנשים שהן כרגע הרוב הדומם: "את לא חייבת לדסקס את הנושא או לכתוב עליו. מי שבשבילה זה טריגר אולי תעדיף להימנע מלהיכנס לקבוצות של נשים חרדיות ברשתות ובווטסאפ בימים כאלו, אך השיח חייב להיות שם. אתן חייבות להבין שמעבר ללשון הרע יש איסורים נוספים כמו 'לא תעמוד על דם רעיך', 'וביערת הרע מקרבך'. ההשתקה היא הנשק החזק ביותר שיש לפוגעים. חשוב להגיד שוב ושוב- 'אנחנו מאמינים לך'. אם זה קשה ועדיין יש ספק אז צריך לדעת לעצור ולהמתין להתפתחויות. לא מיד לפקפק באותן הנשים, כי אז הפגיעה היא כפולה".
מערכת סבוכה של אינטרסים וכוח
אל מול אותן נשים חרדיות שמעזות לעמוד מול כוחות חזקים ולהשמיע את דעתן אודות הפרשייה חרף המחירים שהן עלולות לשלם, ישנן נשים שמעדיפות לשתוק כרגע עד למשפט. הסיבות לכך הן מגוונות. יונת קפלן, מנהלת קהילת הנשים הפופולרית 'עכשיו תורך' כתבה פוסט שהתייחס לביקורת שנמתחה על כך שבקהילה שלה לא כתבו בנושא: "עם קהילה גדולה באה אחריות גדולה… האם חייבים להציף הכול עד חנק או לאפשר לאנשים לצרוך זוועות לפי רצונם החופשי במקומות שמאפשרים את זה? האם אני חייבת לשבת על השיבר של הביוב בשם אי סתימת הפיות? האם צריך לנהל משפט שדה כל הזמן ובכל הכוח עד שיגווע או שיש יכולת להסתכל רגע ולומר: אוקיי, הצפנו, הזהרנו ואנחנו נוקטים עמדה ברורה, כואבת ונוקבת".
גם בקבוצת הפייסבוק החרדית 'ישנן בנות' סערו הרוחות. בתחילה כתבה אחת המנהלות: "כל עוד אין הרשעה, שום כתבה ושום לשון הרע לא יהיה כאן". בהמשך, עקב הדרישה מהשטח, כן התאפשר לכתוב פוסטים בנושא, אך גם אפשרות זו נסגרה. בהמשך, הגיבה מנהלת אחרת של הקבוצה לאחת הנשים שמתחה ביקורת על השתקה: "ציד המכשפות הזה לא ראוי בלשון ההמעטה. כעומדת בראש קבוצת 'ישנן' אעיד שלא היה מקרה שקיבל במה כל כך רחבה בקבוצה כמו המקרה הנוכחי. כואב ככל שיהיה, נסי לספור את מספר הפוסטים בנושא ותגיעי ל-50 בקלות…".
אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית "נבחרות", מהנשים החרדיות ששילמו מחירים כבדים על מאבקים שניהלה בעבר, מבינה את אותן מנהלות קבוצות. "אני לא יכולה לבוא בטענות למנהלות קהילות הנשים כי אני לא יודעת תחת איזה לחצים הן נמצאות. אני את המחירים הכבדים שלי כבר שילמתי. יש כרגע קבוצות של עשרות אלפי נשים ששותקות. הן אומרות- 'אין לי כוח להתעסק עם זה' או 'אני מפחדת מתביעות דיבה'. התשובות חוזרות על עצמן ואני לא יכולה לבוא בטענות לנשים פרטיות, בפרט שאני שילמתי מחירים ויודעת מה זה".
יחד עם זאת, שושן בחרה בכל זאת לעשות את כל מה שביכולתה על מנת שולדר יושעה מעבודתו עד שיתבהרו הדברים. "בניגוד לנשים פרטיות הרדיו כפוף לרשות השנייה. החתמנו 1500 אנשים הקוראים למר ולדר להשעות עצמו עד לבירור הדברים. ולדר הוא עוד אחד בשרשרת סיפורים עצובים. הסיפור הגדול זה התקשורת החרדית. השיטה בה היא עובדת. היכולת שלה להשתיק אנשים ולהשתיק סיפורים. הממסד החרדי יש לו את הזרוע הביצועית שהיא התקשורת החרדית. יש הרבה אינטרסים משותפים. המיינסטרים בכלל לא יודע מה קורה. מי שמוזן מהתקשורת המודפסת אין לו דרך לדעת מה קורה. זו מערכת סבוכה של אינטרסים וכוח. ברצותה יכולה לאיים ולהשתיק וברצותה תדבר ותציף. באתרים החרדים בדרך כלל עוסקים בנושא של פגיעות, אבל כעת יש דממה".
אישה נוספת שבחרה להביע עמדה ולתמוך בנפגעות היא הבלוגרית החרדית חני מלול. באחד הפוסטים שפירסמה היא כתבה: "היום אני בוחרת להאמין לילדות המספרות על עצמן". אחת העוקבות שלה הגיבה: "אומרים שיש מקום קטן בגיהינום לאלה שנשארים ניטרליים… אנחנו לא כאן בשביל להעלות לוקים נוצצים ולשרבב שפתיים". בשיחה איתה מלול מספרת שהדבר היחיד שחשוב לה זה לתת מקום ובמה לנפגעות, אך גם היא, בדומה לשושן, מבינה את אלו שחוששות לדבר. "הרבה יותר קל להאמין בטוב מאשר ברע. גם את הנשים שלא רוצות לגעת בנושא או אומרות 'תחכו לבית משפט' אני יכולה להבין. יחד עם זאת, אסור להטיל ספק באמינות המתלוננות. אסור להשאיר אותן לבד. אחרי שפרסמתי פוסט עם ההאשטג #מאמינה_לך קיבלתי תגובה מאישה שממש שברה אותי. היא כתבה לי- "#לא_מאמינה_לך".
"אנשים לא מבינים שנשים חרדיות לא מוכנות לדבר כי זה גובה מחיר יקר. בלתי סביר שמישהי, בפרט במגזר החרדי תרצה לספר שעברה פגיעה בלי שזה יהיה אמיתי. יושבות בנות שנפגעו וקוראות את התגובות הקשות ופוחדות לצאת. לא סתם הסיפורים בתחקירים הם אחרי 10 ו-20 שנה, זה רק מראה כמה זמן לוקח לאזור אומץ ולעמוד מול הסיפור הכואב הזה".
סיפרת על אישה אחת שהגיבה בצורה קשה. היו עוד תגובות עויינות?
"אני סופגת בימים אלו הרבה מאוד הכפשות. נשים שכותבות לי בפרטי- 'זה לשון הרע'. 'איך את מעזה??'. אני מקבלת גם איומים מרומזים כמו- 'מי את חושבת שאת' או 'יש לו הרבה יותר כוח ממך'. אני יכולה לגמרי להבין את הפחד ואת הנשים שבוחרות לשתוק, אבל הקריאה שלי היא פשוט להגיד לכל הנשים אשר נפגעו – 'אני מאמינה לך. גם אם קשה לך להיכנס לפרטים'".
עורכי הדין מיקי חובה וגיא שמר מסרו בתגובה לכתבה: "הסופר חיים ולדר מכחיש בתוקף כל טענה להתנהגות לא ראויה מצידו ותוצאת בדיקת הפוליגרף שעבר מדברת בעד עצמה. מר ולדר נחוש להאבק עד כלות לטיהור שמו"
