שרוליק מסתובב בימים עייף. קשה לו להתרכז והשינה שלו אינה רציפה. בלילות הוא מתעורר עם גלי חום, מצב הרוח שלו ירוד ואין לו כל כך חשק לדברים שהוא אוהב. גם לא לאשתו. מה עובר עליו?
שרוליק סובל מתסמונת הקשורה לתקופת גיל המעבר הגברי- האנדרופאוזה. המצב המטבולי החדש כולל בתוכו עליה ברקמת השומן, ירידה ברקמת השריר ובצפיפות העצם, התקרחות, הופעת שדיים, ירידה בנפח האשכים ובתפקוד הזוגי, התקרחות ועוד. גברים במצב מטבולי זה עלולים לסבול מקשיי שינה, דכאון, ירידה בחיוניות, ירידה בחשק המיני, ירידה בריכוז, והפרעות בשינה.
התמונה ההורמונלית ססגונית ומצביעה על השד המטבולי – עליה בשומני הדם ובגלוקוז, אנמיה והופעת מחלות כלי דם כגון; יתר לחץ דם, סכרת ויתר שומנים הכרוכים יחד. אף הפרעת הזקפה היא תולדה של פגיעה בריפוד של כלי הדם, בעקבות התסמונת המטבולית המתוארת. במקביל נמצא עלייה במשקל, ירידה במסת שריר, הזעת יתר ואוסטאופורוזיס.
חלק מהתופעות קשורות לתסמונת ADAM שמשמעותה ירידה הדרגתית בטסטוסטרון, כאשר הירידה מתחילה כבר מגיל 30, ובכל שנה ישנה הפחתה באחוז אחד של סך הטסטוסטרון בגוף.
הירידה בטסטוסטרון תשפיע בתחומי תפקוד מגוונים. היא עלולה לפגום בהתמצאות בחלל, בסף הכאב ובתפקוד המערכת החיסונית. בצעירותו, הטסטוסטרון מוריד את הרגישות של האיש לכאב, תופעה שסייעה רבות לגברים, עוד מתקופת הצייד. עם הגיל עולה סף הרגישות לכאב עקב הירידה בהורמון. מאידך, כאשר קיימת מידה של תוקפנות – היא יורדת עם הגיל.
גם בתחום הרגש, הטסטוסטרון משחק תפקיד מרכזי. חוסר בהורמון מוביל להפרעות בשינה, לדיכאון, לירידה באנרגיה, לשינויים תכופים במצב רוח, ובעיות זיכרון. ALEXITHYMIA היא תופעה נפוצה אצל גברים בגיל המעבר. מדובר בקושי בביטוי רגשות ובתיאור חוויות, בדיוק כמו אצל נערים מתבגרים.
הטיפול בטסטוסטרון בגבר הוא באמצעות זריקות לשריר או לתת-עור בפרקי זמן שונים או בצורת גל שמורחים בכתפיים ובחזה. לעיתים השימוש בטסטוסטרון עשוי לשפר גם תפקוד קוגניטיבי כגון: זיכרון חזותי, יכולת מרחבית, תפקוד ביצועי ותפקוד כולל.
הקושי הגדול אצל גברים הוא שאין להם כתובת לפנות אליה כשהם חשים בשינויים של גיל המעבר. מעבר לכך, אין נורמה חברתית ואין שיח בנושא ולכן רבים ירגישו בושה ויבחרו להתמודד לבד, במקום לקבל עזרה ולהקל על עצמם. לעומת זאת, לאישה יש גניקולוג/ית שתפקידם לאחד את האספקטים הפיזיולוגיים והפתו-פיזיולוגיים של נשים בכל גיל. עדיין אין למרבה הצער- רופא גברים.י
תקופת המעבר באיש ובאישה היא שונה. שכיחות הדיכאון היא פי שלוש אצל נשים, אך חלק מהסיבה לכך היא שאצל גברים קשה יותר לאבחן דכאון. אם מדובר ברופאת משפחה, הוא יתבייש להתלונן לפניה. ייתכן שידבר על כעס אבל לא על עצב. הדיכאון שמוסתר ומופנם פנימה עלול להתבטא כלפי חוץ באגרסיביות, בהתמכרויות ובשימוש בחומרים מסוכנים. גם אוסטאופורוזיס פחות מאובחן אצל גברים. אמנם הסיכון אצל אישה לחלות במהלך חייה הוא גבוה יותר, אך אם יתרחש שבר, זה יהיה יותר חמור בגברים. אז אני שואלת- מתי יפתחו מרכזים לבריאות הגבר?
