סגר אולי לא יהיה השנה בחגים, אבל המלצות להתכנסויות מצומצמות בארוחות החג כבר נמצאות על השולחן. לכולם ברור הצורך להתגונן מפני נגיף הקורונה ששוב הרים את ראשו בחודשים האחרונים. ישנן נשים שעצם המחשבה על הסתגרות בבית עם בעליהן מעוררת בהן אוטומטית תחושות של פחד, דאגה, כאב ועצב. הן יודעות שהדלת המגנה על משפחתן מפני הקורונה, היא גם זאת שמסתירה את מה שקורה בתוך הבית.
עוד מעט נגיד כולנו את תפילת "ונתנה תוקף" בבית הכנסת ביום הכיפורים, ובה השאלה "מי יחיה ומי ימות". הנשים הללו אולי יישבו כיסא לידנו בבית הכנסת, ואולי ליוו את ילדיהן השבוע לבית הספר ולגן בדיוק כמונו. הן נשים נורמטיביות לחלוטין כלפי חוץ. אין עליהן שום עדות למצוקה וקושי שהן עוברות בבתיהן. כך שאם הדמיון מספר לנו שאלימות במשפחה נראית לעין בצורה ברורה ובולטת או שהמקרים הללו רחוקים מאיתנו, הרי שזו טעות. אותה אישה לגמרי יכולה להיות חלק מתוך המעגל שסובב כל אחד ואחת מאיתנו. יש נשים שמתות "קצת" 365 יום בשנה, כאשר בכל יום הן קמות ממיטתן "למען הילדים", אך בפועל חיות חיי סבל וגיהינום.
לא רק לנו מקרי אלימות במשפחה נראים מנותקים משגרת יומנו. גם לנשים עצמן, שעוברות את האלימות בביתן, לעתים לוקח זמן להבין ולהודות שהן ממש חיות אותה. לעתים זה נובע מתחושה של כישלון ובושה, הפחד "מה יגידו", המחירים שהילדים אולי יצטרכו לשלם בקהילה בגלל "הגילוי". ישנן גם נשים שלא יודעות כלל שיש מי שמוכן להושיט להן יד, ללא שיפוטיות או ביקורתיות, ולעזור להן להיחלץ מהגיהינום שהן עוברות. רק לאחרונה סיפרה לי אישה, שהגיעה למקלט של "בת מלך", שאילו ידעה לפני עשר שנים שיש לה כתובת, סביר להניח שכל חייה היו משתנים מקצה אל קצה. לצערנו, יש עוד הרבה נשים כאלה שיש להן פנים ושם ואנחנו לא יודעים עליהן.
להטות אוזן, להושיט יד
ערב ראש השנה אנחנו חייבים וחייבות לאמן את השריר שמקשיב ורואה את הנשים סביבנו. לעתים הן רק מחפשות את מי שיראה אותן, שישאל אותן בפשטות "את בסדר?". וגם אם מישהי אומרת לך שהכל בסדר, אבל את מרגישה שמשהו ממש לא בסדר, תאמרי לה שאת שם בשבילה בכל עת, במידה ותרצה לפנות. המילים האלו שוות זהב עבורה וזו המשימה שלנו כעת- להיות שם, ולשים לב.
ההתכנסות בבתים בתקופת החגים מציפה לא פעם את תחושת המתח וגורמת לסיר הלחץ לבעבע. בתקופת סגרי הקורונה ראינו איך כל מה שהודחק והוסתר עלה מעל פני השטח. בקווי החרום של בת מלך נרשמה עליה של מאות אחוזים בהיקף הפניות לעזרה. כך גם לאורך השנים לאחר חודשי החגים. בכל המשפחות שיש בהן זוגיות לא בריאה – ה"ביחד" של החגים מעצים את מקרי האלימות עוד יותר.
לא תמיד תראו שם פנס בעין או חתך ביד. במרבית המקרים האלימות שהאישה עוברת היא אלימות שקופה – אלימות רגשית או אלימות רוחנית, בשמה של הדת כביכול. זו אלימות שיש בה אובססיה, קנאה ורצון אדיר של הבעל לשלוט באשתו. לדעת בדיוק לאן היא הולכת ועם מי היא מדברת. הוא גם דורש ממנה למחוק אנשי קשר מהטלפון שלה או ממדר אותה ממפגשים עם משפחה וחברים. ישנה גם האלימות הכלכלית בה הוא מונע ממנה לבצע רכישות שלא באישורו. יש באלימות הזאת זלזול, השפלה ומחיקה של האישיות שלה. כך שאם חברה או קרובה שלכן פתאום נמנעת מלהגיע לאירועים שהייתה מופיעה בהן בשגרה, יכול מאוד להיות שמשהו רע עובר עליה. תבדקו איתה, תשאלו לשלומה.
כאן המקום להזכיר שאנחנו לא אמורים להיות אנשי המקצוע שמטפלים בקרובת המשפחה או בחברה שלנו שמספרת לנו על האלימות שהיא עוברת. תפקידנו לכוון אותה לגורמי הטיפול שיכולים לסייע לה. ולכן כל כך חשוב שנהיה קשובות עבורן, שנדע לזהות את הסימנים והמצוקות ולפתוח להן שער, כמו שאנחנו מתפללים בתפילת הנעילה. שער לעתיד טוב יותר.
תמרורי אזהרה
מאז פרוץ הקורונה נרשמה עלייה קיצונית במספר הפניות לקווי החירום של הרווחה ובפנייה למקלטים. למעלה מ-20 נשים נרצחו. אימהות צעירות, אחיות, חברות, בנות… נשים שכל חייהן היו לפניהן. אחד הנתונים הפחות ידועים הוא שמחצית מהנרצחות לא חוו סימני אלימות פיזיים קודם לרצח. זאת ועוד, מקרי רצח רבים מתרחשים ברגע בו האישה מבקשת להיפרד. לכן אם מישהי סביבכן נמצאת בסכנה, חשוב שלא תנסה להפרד מבן הזוג לבד, אלא תפנה לעזרה מקצועית.
כיצד נזהה את אותן נשים "שקופות" שמהלכות בינינו, נשים שחיות בשבי האלימות? ישנם שישה תמרורי אזהרה שיוכלו לסייע לכן לגלות אם מישהי בקרבתכן נמצאת בסכנה:
בידוד חברתי. גבר אלים נוטה לנתק את האישה ממוקדי התמיכה הסובבים אותה במטרה לחזק את התלות והשליטה. הוא יכפיש את המשפחה והחברים, ובהמשך ימנע ממך להיפגש עימם. הוא יעקוב אחר כל צעד שלך וניסיון ליצור קשר עם מישהו נוסף מלבדו.
קנאה מוגזמת ורכושנות. מה שעלול להתפרש לעיתים כחיזור ואהבה הוא למעשה סצנות קנאה משוללות כל בסיס הגיוני. אם הוא קובע מה תלבשי, איך תתאפרי ודורש את אישורו לפעולות ולמעשים שלך. אם הוא מדבר בשמך. אם את חוששת ונמנעת מלעשות דברים שמא תכעיסי אותו או תפגעי בו. אם את מוותרת על צרכייך ואין לך חופש לנהוג כרצונך. וכל זה תחת הטענה כי זה המתכון לזוגיות בריאה ויציבה – כנראה שיש פה בעיה.
זלזול, ביקורת וחוסר הערכה. אם הוא מעליב, משפיל, לועג ומזלזל בך ובמעשייך באמצעות מילים, התנהגויות ותנועות שונות או פוגע בך בנוכחות אנשים אחרים, קוטע את דברייך באמצע, עושה סימנים המבטאים שאין ערך לדברייך, ולא מאפשר לך לדבר – כל אלו סימנים ברורים של שליטה ואלימות.
ביקורתיות והאשמה. לא חייבים להסכים על כל דבר. אך אם הוא מבקר ומאשים אותך על כל דבר שאינו מסתדר לו, או רואה אותך אשמה בלעדית בבעיות שביחסים ביניכם משהו כאן כנראה כבר לא יסתדר.
מצבי רוח קיצונים. כשאין לך יכולת לצפות את תגובתו לאירוע. כשאת לא יודעת איך יבחר הפעם להגיב – בצורה חיובית או אגרסיבית ומאשימה כלפייך. כשיום אחד הוא נופת צופים ובאחר את מרגישה מאויימת.
אובססיביות וכפייתיות. כאשר הוא לא מצליח להשיג אותך בטלפון ואז הוא מצלצל ללא הרף; משאיר הודעות רבות; רוצה דין וחשבון בכל שלב של היום – היכן את נמצאת, עם מי ומה מעשייך; מצפה לדיווח קבוע; עורך מעקב אחרי צעדייך, שיחות הטלפון או הדואר האלקטרוני שלך.
ולפעמים מספיקה השאלה המאוד פשוטה – האם את פוחדת ממנו?
אל תשארו שם לבד!
אנחנו בבת מלך פה בשבילכן.
קו החירום של בת מלך: 1-800-292-333
