פעם, אי אז בעבר, נשים דתיות התכנסו אל תוך משבצת אחת: רובן הלכו לאותם מוסדות לימוד ולאותן תנועות נוער, חבשו כיסויי ראש דומים ובחרו במקצועות מאד מסוימים. ככל שהולכים אחורה בזמן, המשבצת הייתה קטנה יותר והדמיון היה גדול יותר. עם השנים, האפשרויות הלכו וגדלו והאידיאולוגיות הלכו והתפצלו. ארון הבגדים הפך להיות תמונת הראי הדתית של האישה: אורך החצאית. מכנסיים, כן או לא. כיסוי ראש, עם או בלי. חלקי או מלא. בעולם שבו מה שרואים הוא מה שקיים, הבחירות הללו מיקמו את האישה על הציר הדתי-חברתי: מי היא ולאן היא שייכת.
המציאות של היום, שנגלית דרך האוניברסיטאות ובתי המדרש, חנויות האופנה ומקומות המגורים, היא שנשים דתיות הן כבר מזמן לא מקשה אחת: לא אידיאולוגית, לא דתית, לא אופנתית ולא תעסוקתית. השינויים המואצים והאפשרויות המגוונות שמביאה איתה המציאות העכשווית גורמים להגדלת הטווח באופן משמעותי. אם פעם היו מעט מאד רופאות, אומניות, מוסיקאיות ומדעניות, הרי שהיום זו מציאות מובנת מאליה. בזירה הדתית, כבר לא מפתיע לראות נשים יושבות בבתי מדרש לאורך שנים, פוסקות הלכה ומנהיגות קהילות. השינויים הדתיים אמנם מתאפיינים בתהליכים איטיים אך הם מעידים שגם הם בתנועה.
בסקר מקיף שערכנו, בדקנו את השינויים והמגמות של השנים האחרונות בקרב הנשים הדתיות, במדגם מיוחד שנערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות Direct Polls LTD עבור מקור ראשון, בקרב 408 משיבות בוגרות (18+) המגדירות עצמן דתיות והמשתייכות למגזר הדתי לאומי. טעות הדגימה הסטטיסטית במדגם זה עומדת על 4.3%+- בהסתברות של 95%.
נראות דתית >>>
מהסקר עולה כי לרוב הנשים (73%) חשוב להיות מזוהות חיצונית כדתיות. החזות הדתית חשובה יותר לנשואות חרד"ליות מיו"ש, לעומת רווקות ליברליות מאזור המרכז שהצהירו כי אין לכך חשיבות בעיניהן.
68% מהנשים הצהירו כי הן לובשות רק שמלות או חצאיות, 30% לובשות גם מכנסיים. 10% מהנשים שלובשות מכנסיים דיווחו כי הן עברו ללבוש מכנסיים בעשור האחרון ועיקר המעבר למכנסיים נצפה בקרב רווקות ירושלמיות. נשים שהצהירו כי לבשו מכנסיים מאז ומתמיד משתייכות ברובן לקבוצת הגיל המבוגרת ביותר במדגם (65+).
ככלל, מהסקר עולה כי 72% מהנשים הנשואות במגזר הדתי הולכות עם כיסוי ראש כלשהו. נשואות עד גיל 30 נוטות יותר לוותר על כיסוי ראש ביחס לנשים מבוגרות יותר: 40% מהנשואות הצעירות הצהירו כי הן הקטינו את כיסוי הראש או הורידו אותו במשך השנים. ירושלים מובילה בתופעת הורדת כיסוי ראש, ביו"ש ובדרום הארץ התופעה הכי פחות מצויה. לעומת הצעירות, יותר מ- 70% של נשים מעל גיל 65 הצהירו כי מעולם לא כיסו את ראשן מלכתחילה, רובן מאזור צפון הארץ.
תפילה ולימוד תורה >>>
44% מהנשים מקפידות על תפילה אחת ביום לפחות. 20% מתפללות רק בשבתות ובחגים. נשים מעל גיל 45 מעידות כי הן מתפללות יותר מאשר נשים צעירות יותר, נתון שאפשר לנמק אותו בפניות גדולה יותר, לאחר שהילדים גדלים. לרוב הנשים (72%) חשובים מאד חיי הרוח והקדשת זמן ללימוד תורה. אופי הלימוד שונה ממקום למקום: נשות הדרום מעדיפות להאזין לשיעורים והרצאות בעוד נשים מאזור ירושלים מעדיפות לימוד אישי או בחברותא.
ככל שנשים הצהירו על קביעת עיתים לתורה, כך הן פחות משנות את לבושן ומקפידות לשמר את הקיים. ועם זאת, אין קורלציה בין נשים המחויבות ללימוד תורה לבין סגנון לבוש מסוים, וזאת כנראה בגלל קיומן של שתי קבוצות של נשים לומדות: נשים חרד"ליות ונשים ליברליות, ששתיהן מצהירות על קביעת עיתים לתורה.
טהרה >>>
נשים דתיות לא מוותרות על טבילה במקווה. הנתונים על שבעה נקיים קצת אחרים: רובן המוחלט של הדתיות שומרות על שבעה נקיים (90%) ועוד 10% מהנשאלות דיווחו כי אינן שומרות שבעה נקיים, רובן בגילאי 30-44.
פמיניזם וקהילה >>>
47% מכלל הנשים הדתיות תומכות בקידום רעיונות פמיניסטיים. דתיות ליברליות היו רוצות לראות יותר נשים בתפקיד מנהיגה רוחנית, בעוד דתיות תורניות מתנגדות לאפשרות זו. התמיכה וההתנגדות חלוקות גם על רקע גילאי: צעירות עד גיל 30 תומכות ברעיון באופן מובהק, מבוגרות בגילאי 65+ נוטות להתנגד אליו.
ומה קורה סביב קריאות מגילה של נשים? 60% מהנשים מעולם לא השתתפו בקריאת מגילה שנערכה על ידי נשים, רובן הגדול (78%) חרד"ליות. הנשים שפוקדות את קריאות המגילה לנשים הן בעיקר צעירות עד גיל 30 מיו"ש.
הדעות לגבי הפרדה בין בנים לבנות בגילאי בית הספר היסודי חצויות: 48% נשים תומכות בהפרדה בעוד 44% מתנגדות לה. התמיכה הגדולה בהפרדה בעיקרה ביו"ש, בגוש דן והשרון מעדיפים לערבב בנים ובנות.
