בפרק מרגש במיוחד, אני משוחחת עם רותי גיליס – אלמנה, אם, סבתא, ואישה שנישאה מחדש לאחר שאיבדה את בעלה, ד"ר שמואל גיליס הי"ד, איש משפחה וקהילה ורופא המטולוג מוערך, שנרצח בשנת 2001 בדרכו לביתו בכרמי צור, בסיום משמרת כרופא בבית החולים הדסה עין כרם. רותי מביאה איתה ניסיון חיים עמוק ותובנות נדירות, ומציעה שפה חדשה למה שרבים קוראים לו "זוגיות שנייה". מבחינתה, מדובר בלא פחות מ"משפחתיות שנייה".
"זה לא אחד ועוד אחת – זה משפחות שלמות שמגיעות לקשר", היא אומרת. "עם ילדים, עם כאבים, עם תרבויות שונות. זה לא רק לב פתוח – זה לב רחב".
אחת הנקודות המרכזיות שרותי מדגישה היא החשיבות של יציבות הורית לפני שמכניסים דמות זוגית חדשה לחיים. "הילדים צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך על אמא – שהיא העוגן. רק מתוך יציבות כזאת אפשר לבנות משהו חדש".
רותי מדברת בכנות על המורכבויות, ומסבירה שבקשר כזה יש לא רק שני צדדים, אלא ארבעה: המשפחה שלך, המשפחה שלו, המשפחה של בן הזוג שנפטר – והחוסר עצמו. "כשיש הכלה לכל הדבר הזה – זה יכול להתקיים בטוב. לא בלי אתגרים, אבל בטוב".
ברגע מיוחד בפרק היא משתפת, היא מספרת על הורי שמואל, בעלה הראשון, שהזמינו את בן זוגה החדש לשבת. "הם אמרו – אנחנו רוצים שהילדים יראו שאנחנו אוהבים אותו. זה היה שיעור גדול על אהבה והרחבת הלב".
הפרק הזה אינו רק עבור אלמנות – הוא פונה גם למשפחות, להורים, לחברים ולכל מי שמלווה אישה אהובה במסע הזה. הוא פותח פתח להקשבה, להכלה ולדיבור פשוט, כן, ומכיל – גם כשזה מורכב.
