מאחורי החדשנות הבלתי פוסקת של איתי הרמן מסתתרת סקרנות גדולה

שיחה עם איש השעשועונים והמשחקים איתי הרמן, המכונה "הצ'ייסר", מלווה בתחושה של מרדף, כשם התוכנית בערוץ כאן 11 שבה הוא מככב. צריך לרדוף אחרי שטף האסוציאציות, פרטי המידע והקישורים השונים שהוא משמיע, כדי לעקוב אחרי חוט המחשבה שלו ולהישאר בעניינים.

הרמן הוא כותב ויוצר משחקים, מרצה ומנחה. וכאמור, כוכב התוכנית "המרדף", ואפילו שיאן העולם בתשובות נכונות בסבב שאלות הגמר. כשאנחנו משוחחים על החדשנות שבעשייתו בכתיבת חידונים וביצירת שעשועונים טלוויזיוניים, מתברר שמה שמניע אותו ומחולל את החדשנות שהוא מייצר זו מצוקה גדולה. החשש הכי גדול שלו הוא לחזור על עצמו והרצון הבסיסי שדוחף אותו הוא לא להשתעמם ממה שהוא עושה.

כדי לא להשתעמם, הרמן בעיקר משחק. ההנאה ממשחקי הילדות מעולם לא עזבה אותו. לדבריו, הוא גדל כילד רגיל. לא גאון טריוויה מלידה. אבל כשהוא נזכר שכילד ברמת השרון כבר ארגן משחק חידות ענק של מחפשים את המטמון לכל השכונה, הוא מבין שאולי משהו מהמקום שאליו הגיע היום טמון כבר שם. היום הוא בעצם משחקולוג: לצד פיתוח שעשועונים, חידונים ופורמטים לתוכניות טלוויזיה, הוא גם מעצב משחקים וערוצי משחקים, וגם יצר אפליקציות וגרסאות דיגיטליות למשחקים ידועים. כששואלים אותו על הידע העצום שלו הוא טוען שהידע הוא תוצר לוואי למשחק. מְשחקים, יוצרים מִשחקים, ואיתם מגיע הידע.

יש סט שאלות ששואלים אותו בכל מפגש ובכל ריאיון: מאיפה הידע? איך זוכרים? ואיך שולפים ברגע האמת?

האזינו:

אצל הרמן הכול קורה במקביל. הוא סקרן ומרחיב את פריטי המידע סביב נושאים שמעניינים אותו, וכך נוצרים עוד ועוד מעגלי ידע. שאיבת המידע שלו מלווה בתהליך קידוד טבעי כמעט. הוא מייצר לו בראש הסבר וסדר הגיוני לדברים שלמד; מחבר את המידע לרגשות. שזו הדרך של המוח שלנו לזכור פרטים. הרמן מתאר איך באירועים דרמטיים, או בזמן שאנחנו מתבשרים על אסון, למשל, אנחנו זוכרים היכן עמדנו, ובאיזו כתובת, ומה לבשנו. כך, כשפרטים מתחברים לרגשות, הם מקודדים אצלנו באופן אוטומטי. ואת זה אפשר גם ליזום. מעבר לכך, הוא מהנדס לעצמו שיטות אסוציאטיביות, משתמש בדמיון הוויזואלי ומשחק במשמעותן של מילים.

עם התקרב חג הפסח איתי הרמן מדבר איתי על הזיכרון היהודי ארוך הטווח, ומציין את ההגדה של פסח ומנהגי ליל הסדר כשיטות רבות-עוצמה לזיכרון: חיבור בין סיפורים ותוכן עם חושי הטעם והריח והשמיעה המוסיקלית. שיטה מוכחת שעובדת כבר מאות שנים. כטיפ לסיום הרמן משתף אותנו בתרגילים לצבירת ידע בקלות.

כשאני מלווה אותו אל מגרש החניה, אני מתוודה במעט בושה על שיטות שלי לזכור איפה בדיוק השארתי את הרכב, כדי להימנע מהמצב המביך שבו אתה מסתובב אבוד תוך לחיצות נואשות על השלט כדי לקבל מענה מצפצף מהמכונית הנשכחת. הרמן קופץ על זה בשמחה ומספר לי על השיטות שלו, שמתגלות כהרבה יותר דרמטיות: הוא מייצר עלילה סיפורית שלמה, עם דמויות ותפניות, שהשליפה שלה מוליכה אותו בבטחה מפתח המעלית לדלת המכונית.

להאזנה להסכתים נוספים מבית מקור ראשון – לחץ כאן:

• פרק 9 – סטארט-עם | מה גרם ליזם ישראלי לשלוח אלף הודעות לאילון מאסק
• פרק 8 – סטארט-עם | חוצפה חיובית: איך היזמות הישראלית מושפעת מתכונה כל כך רעה
• פרק 7 – סטארט-עם | גידי גרינשטיין, ממקימי "תגלית": "ישראל היא מגרש משחקים לרעיונות חדשניים"
• פרק 6 – סטארט-עם | "אנשים יצירתיים מאושרים יותר. פשוט כי הם יכולים להפוך כל סיטואציה שלילית לחיובית"
• פרק 5 – סטארט-עם | ד"ר לירז מרגלית: "מבחני אישיות של אנשים יצירתיים מגלים יציבות ובריאות נפשית ומצד שני פסיכופתולוגיה"
• פרק 4 – סטארט-עם | מדוע בדרום קוריאה חושבים שהצלחת היהודים בתחום הסטארט-אפ היא חסרת פרופורציות?