כס המלכות המתנדנד?
במשך עשורים, הדולר האמריקאי לא היה רק מטבע – הוא היה סמל. סמל לכוח כלכלי, ליציבות פוליטית, ולדומיננטיות בלתי מעורערת בזירה הפיננסית העולמית. מאז תום מלחמת העולם השנייה, וביתר שאת לאחר ביטול הצמדת הדולר לזהב בתחילת שנות ה-70, הוא הפך למטבע הרזרבה העיקרי של בנקים מרכזיים, לאמצעי התשלום המועדף בסחר בינלאומי (במיוחד בסחורות כמו נפט), וליחידת החישוב הסטנדרטית בשווקים הפיננסיים. אך כפי שלימדה אותנו ההיסטוריה, שום ממלכה אינה נצחית. בשנים האחרונות, קולות רבים יותר ויותר מטילים ספק בהמשך שלטונו הבלתי מעורער של ה"קינג דולר". האם אנחנו עדים לשחיקה הדרגתית במעמדו, או שאלו רק רעידות קלות בכס מלכות יציב? וחשוב מכך, מהן ההשלכות המעשיות עבור משקיעים וחברות הפועלים בזירה הגלובלית, ובפרט בשוק האמריקאי?
יסודות הממלכה – מדוע הדולר שלט?
כדי להבין את האתגרים הנוכחיים, חשוב להכיר את הסיבות שהפכו את הדולר למטבע הדומיננטי מלכתחילה. ראשית, גודלה ועוצמתה של הכלכלה האמריקאית סיפקו בסיס איתן. שוק ההון האמריקאי הוא העמוק והנזיל בעולם, ומציע מגוון רחב של אפשרויות השקעה בטוחות יחסית. שנית, היציבות הפוליטית והמשפטית של ארצות הברית (לפחות בהשוואה היסטורית למתחרות רבות) נתפסה כיתרון משמעותי. שלישית, הסכמי "פטרודולר" שנקבעו בשנות ה-70 הבטיחו כי סחר הנפט העולמי יתומחר ויסולק בדולרים, מה שיצר ביקוש קבוע ומשמעותי למטבע. לבסוף, האינרציה משחקת תפקיד חשוב – כאשר מערכת גלובלית שלמה בנויה סביב מטבע מסוים (חשבונאות, מערכות סליקה, הרגלי מסחר), קשה מאוד לשנות אותה במהירות. כל אלו יחד ביצרו את מעמדו של הדולר כעוגן של הכלכלה העולמית.
סדקים ראשונים בחומות – האתגרים שגוברים
למרות היסודות האיתנים, מספר גורמים מערערים כיום על ההגמוניה הדולרית:
- עליית כוחות כלכליים חדשים: הצמיחה המטאורית של סין והפיכתה למעצמת הסחר הגדולה בעולם מציבה אתגר ישיר. סין פועלת במרץ לקדם את השימוש ביואן בסחר בינלאומי, חותמת על הסכמים בילטרליים לסחר במטבעות מקומיים ומפתחת מערכות סליקה אלטרנטיביות. גם גושים כלכליים אחרים, כמו האיחוד האירופי עם האירו, מהווים משקל נגד משמעותי, אם כי האירו מתמודד עם אתגרים פנימיים משלו.
- שיקולים גיאופוליטיים ו"דה-דולריזציה": השימוש התכוף של ארה"ב בסנקציות כלכליות המבוססות על השליטה במערכת הפיננסית הדולרית דוחף מדינות רבות, ולא רק יריבות מוצהרות כמו רוסיה ואיראן, אלא גם שותפות מסחר כמו הודו, ברזיל ומדינות נוספות שנמצאות בארגון המדינות "BRICS" לחפש דרכים להפחית את תלותן בדולר וליצור ערוצים פיננסיים חלופיים. תהליך זה, המכונה "דה-דולריזציה", צובר תאוצה, גם אם הוא עדיין איטי והדרגתי.
- חדשנות טכנולוגית ומטבעות דיגיטליים: התפתחות מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים ובעיקר היואן הדיגיטלי הסיני, עשויה בעתיד לאפשר עסקאות בינלאומיות מהירות ויעילות יותר תוך עקיפת התשתית הדולרית המסורתית. למרות שמטבעות קריפטוגרפיים פרטיים כמו ביטקוין אינם מהווים כרגע איום על מעמד הדולר כרזרבה, הטכנולוגיה הבסיסית שלהם פותחת פתח לשינויים מבניים במערכת התשלומים הגלובלית.
- חוב לאומי אמריקאי גדל: הגירעון והחוב הלאומי התופחים של ארה"ב מעוררים דאגה בקרב משקיעים ומדינות המחזיקות ביתרות דולריות גדולות לגבי יציבותו ארוכת הטווח של המטבע וערכו העתידי.
רעידות בממלכה – השפעות על משקיעים וחברות
השינויים הללו, גם אם הדרגתיים, נושאים בחובם השלכות ממשיות:
- משקיעים זרים בבורסה האמריקאית: משקיע זר (למשל, ישראלי) המחזיק במניות או אג"ח אמריקאיות חשוף לא רק לתנודות השוק עצמו, אלא גם לסיכון מטבע. היחלשות משמעותית של הדולר מול השקל תשחק את התשואה הנקובה בשקלים, גם אם ההשקעה הדולרית עצמה הניבה רווחים. תנודתיות גוברת בשער הדולר מקשה על תכנון השקעות ומגדילה את הצורך בגידורי מטבע יקרים. מצד שני, דולר חלש עשוי דווקא להיתפס כהזדמנות כניסה לשוק האמריקאי עבור משקיעים זרים, אך החשש מחולשה מתמשכת נותר בעינו.
- חברות אמריקאיות הפועלות גלובלית: עבור חברות אמריקאיות המייצאות סחורות ושירותים או שמפיקות חלק ניכר מהכנסותיהן מחוץ לארה"ב, שער הדולר הוא פקטור קריטי. דולר חזק מייקר את הייצוא האמריקאי ומקטין את התחרותיות שלו בשווקים גלובליים, וכן שוחק את שווי הרווחים הנצברים במטבעות זרים בעת המרתם חזרה לדולרים בדוחות הכספיים. לעומת זאת, דולר חלש מקל על היצואנים ומנפח את הרווחים מפעילות בינלאומית. חוסר יציבות בשער החליפין מקשה על תמחור, תכנון תקציבים וניהול סיכונים.
- מסחר בינלאומי: מעבר הדרגתי לשימוש במטבעות אחרים בסחר הבינלאומי עשוי להגביר את המורכבות והחיכוך בעסקאות, לפחות בשלב המעבר. הצורך בהמרת מטבעות מרובים והחזקת יתרות במגוון מטבעות עלול לייקר את עלויות הסחר עבור חברות גלובליות.
גם במאמריי הקודמים, ציינתי כי שוק המניות מגלה רגישות מיוחדת למצבי אי-ודאות. לאור זאת, מכלול הגורמים שפורטו לעיל עלול להוביל לתחושת אי-ודאות מוגברת בשוק. השלכה אפשרית של מצב זה היא שינוי בתמחור הנכסים הפיננסיים וכן התפתחות של ציפיות פחות אופטימיות ביחס למצב הנוכחי.
מבט לעבר האופק – סוף עידן או רק התאמה?
ולמרות התרחישים הפסימיים והאתגרים הניכרים, הדולר עדיין נהנה מיתרונות מבניים משמעותיים. שוק ההון האמריקאי נותר ללא תחרות אמיתית מבחינת עומק, נזילות ושקיפות. אין כיום מטבע אחר המציע שילוב דומה של יציבות (יחסית), קבלה גלובלית רחבה ותשתית פיננסית מפותחת. היואן הסיני, למשל, סובל עדיין ממגבלות של פיקוח הדוק על ההון וחוסר שקיפות. האירו מתמודד עם שונות כלכלית ופוליטית בתוך גוש האירו.
לכן, התרחיש הסביר ביותר אינו קריסה פתאומית של מעמד הדולר, אלא שחיקה הדרגתית ואיטית בדומיננטיות שלו, המובילה לעולם רב-קוטבי יותר מבחינה מוניטרית. הדולר צפוי להישאר המטבע החשוב ביותר, אך חלקו בעוגת הרזרבות והסחר העולמי עשוי לקטון בהדרגה לטובת מטבעות אחרים, ובעתיד הרחוק יותר אולי גם לטובת פתרונות דיגיטליים.
עבור משקיעים וחברות, המשמעות היא שנדרשת מודעות גבוהה יותר לסיכוני מטבע ותכנון אסטרטגי הלוקח בחשבון תנודתיות גוברת ועולם פיננסי מורכב יותר. המלך אולי עדיין יושב על כסאו, אך הממלכה סביבו בהחלט רוחשת שינויים, ומי שלא יתאים את עצמו למציאות המשתנה, עלול למצוא את עצמו מחוץ למשחק.
מקורות שעזרו בהכנת הטור : BIS, OTC, CFR, The Economist, Federal Reserve Economic Data, International Monetary Fund
