למה אתם לא תומכים בנו בעניין הגיוס כמו שאנחנו תומכים בכם בענייני התיישבות?, כך תהה השר מאיר פורוש השבוע בנאום שנשא בכנס ירושלים של העיתון בשבע. פורוש התייחס למערכת היחסים בין הציבור החרדי לציונות הדתית סביב סוגיית חוק הגיוס, ודרש הדדיות בעקבות התמיכה שלו בהתיישבות ביהודה ושומרון.
לפני שדנים בדרישה של פורוש להדדיות, שגם איתה אני לא מסכים, כדאי לבדוק קודם את ההנחה של פורוש שהציבור החרדי תומך בהתיישבות. במבחן הגדול ביותר של תמיכה בהתיישבות בדור האחרון, הציבור החרדי נכשל. לפורוש היה נוח לציין שהוא באופן אישי התנגד לעקירת גוש קטיף, אבל משום מה, הוא "שכח" לספר שהוא היה בעמדת מיעוט במפלגה שלו.
בואו ניזכר במה שמאיר פורוש רוצה שתשכחו. בחורף 2005, לפני עשרים שנה, מפלגת 'יהדות התורה' הצילה את ממשלת שרון, חצי שנה לפני העקירה, כשהצטרפה אליה. לא הועילו כל הניסיונות של אנשי גוש קטיף למנוע את המהלך. הם ניסו לדבר על לבו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל מנהיג הציבור הליטאי באותם ימים, אבל נהדפו על ידי מקורביו. הדוחף העיקרי לכניסה לממשלה היה ח"כ יעקב ליצמן, נציג חסידות גור ב'יהדות התורה', שהכניסה לממשלה זיכתה אותו בראשות ועדת הכספים. ברגע האמת, הצביעו ארבעה מבין חמשת חברי הכנסת של 'יהדות התורה' – חברי הכנסת רביץ, גפני, אייכלר וליצמן – בעד הממשלה. רק ח"כ מאיר פורוש נמנע. 58 חברי כנסת הצביעו בעד הממשלה החדשה של שרון, בהן קולות השמאל, הערבים והחרדים האשכנזים.
למפלגת 'יהדות התורה' לא הייתה שום בעיה להיות חלק מהממשלה הזאת, שעקרה אלפי יהודים מבתיהם, והחריבה גם מוסדות תורה. בנווה דקלים היו שתי ישיבות גבוהות, בכפר דרום הייתה ישיבה גבוהה, בעצמונה מכינה קדם צבאית, ובכל הגוש היו עוד כוללים ותלמודי תורה רבים, אבל מנהיגי הציבור הליטאי היו אדישים כשהדחפור עלה על ישיבות גוש קטיף, כי כנראה שיש ישיבות שצריכים להיאבק עליהן ויש ישיבות שלא.
ואחרי שהפרכנו את הטענה שהציבור החרדי עומד לצד ההתיישבות, ראוי להתייחס גם לעצם דרישת ההדדיות. מה בעצם הטענה של השר פורוש? שבגלל שהוא תומך בהתיישבות ביו"ש הציבור הדתי לאומי אמור לתמוך בהמשך ההשתמטות החרדית מהשירות בצבא?. האם תמורת תמיכה בהתנחלויות הציבור הדתי לאומי אמור למכור את תפיסתו האידיאולוגית שהשתמטות משירות בצבא, במיוחד בתקופת מלחמה, היא מעשה לא יהודי ולא מוסרי? אנחנו בציונות הדתית מאמינים שההתגייסות להגן על עם ישראל היא מצווה, וששירות צבאי גם אינו סותר לימוד תורה משמעותי. יוכיחו זאת גם כל תלמידי החכמים הסרוגים שלחמו במלחמה הזאת, וחלקם גם שילמו על כך בחייהם. האם אנחנו אמורים להפסיק לאחוז באמונה הזאת, רק כדי שפורוש וחבריו יואילו בטובם לתמוך בהתיישבות?. אין עסקת חליפין באידיאולוגיה. אני לא מבקש מפורוש ומהחרדים הדדיות. הם מוזמנים להמשיך ולחיות על פי תפיסת עולמם, רק שיהיו מוכנים לשלם את המחירים על הבחירה הזאת.
