בעלון מיוחד שצורף לגיליון מקור ראשון בשבוע שעבר התהדר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכך שלא פגע ב״ציפור הנפש״ של אף מגזר. הוא שכח לציין שהחיים של כולנו התייקרו, ושהגזירות הכו בכל משק בית.
הגזירות הכלכליות אינן גזירת גורל. הן פרי ההחלטה להימנע משינוי תשתיתי ויסודי בשיטת התקציב, שגדל ללא היכר. מלחמות הן הזדמנות שאסור להחמיץ לביצוע שינויים תשתיתיים. כולנו יכולים להיות עשירים יותר אם נוריד את הוצאות הממשלה. אם נפעל באופן כזה, לא יהיה צורך להקפיא את מדרגות המס ולהעלות את מס הערך המוסף, ואפשר יהיה להוריד את האינפלציה והריביות. עלינו לשנות את התפיסה ולחשוב על התקציב מאפס, לבחון כל הוצאה ממשלתית מההתחלה – לא על בסיס השנה שעברה, תוספתי, רוחבי או הדרגתי. הכול צריך להיות פתוח וניתן לבחינה מחדש.
כדי להוריד את עלויות הממשלה עלינו להטמיע כלים של בינה מלאכותית ואוטומציה, לצד עבודה יעילה וחשיבה שונה של אנשים שאינם חלק מהמערכת. לבני אדם נוח לנהל תהליכים אינסופיים בחוסר יעילות משווע כדי לשמר את מעמדם ומקום עבודתם. לבינה מלאכותית אין תכונה כזאת.
בשיחה שניהלתי עם דניאל שרייבר, מנכ״ל חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד ויושב ראש מכון מוזאיק לבינה מלאכותית, הוא הזכיר שהחברה שלו הגדילה את הכנסותיה בכ־50 אחוזים בשנתיים האחרונות, ובמקביל הפחיתה את מצבת כוח האדם ב־10 אחוזים. תהליך זה התאפשר הודות לבינה מלאכותית, שאפשרה לו להימנע מאיוש משרות של עובדים שעזבו, ייעול התמיכה ללקוחות באמצעות בוטים ועוד. זה יותר מהר, זול ושירותי.
לפי התחזיות של סוכנות בלומברג, בנקים להשקעות צפויים לפטר בשנתיים־שלוש הקרובות 200 אלף עובדים, שיוחלפו במערכות בינה מלאכותית. הפורום הכלכלי העולמי צופה ש־41 אחוזים מהחברות יצמצמו את מצבת כוח האדם שלהם עד 2030. מנגד, חברות כמו גולדמן־זקס, אלקטרולוקס, אמדוקס ועוד משלבות כלים של בינה מלאכותית במטרה להעצים את יכולות העובדים. מבלי לקבוע איזו תחזית תמומש, דבר אחד ברור: התפוקה יכולה לצמוח דרמטית, ואף יכולה לגדול במגזר הציבורי.
הכול פה איטי מדי – היתרי בנייה, דרכונים, רישום לגנים ובתי ספר, ועוד. חובה לחולל מהפכה טכנולוגית מאיצה, ולסגור כל משרד ממשלתי שלא יישם אותה
כאשר מאיצים תהליכים בעזרת טכנולוגיה, התפוקה גוברת ונוצר דחף חזק לעשות ולהצליח. שימוש בטכנולוגיה מאפשר ליצור מומנטום של עשייה פורה, לצד תחושה שניתן להצליח ולשנות.
ישראל זקוקה להרזיית הממשלה, ועליה גם להתניע תהליך של האצה. הכול פה איטי מדי – היתרי בנייה, דרכונים, רישום לגנים ובתי ספר ועוד. חובה לחולל מהפכה טכנולוגית מאיצה, ולסגור כל משרד ממשלתי שלא יישם אותה. אלו הכספים שלנו, לא שלהם. כדי לכונן שירות ממשלתי מבוסס בינה מלאכותית, אל לנו לאפשר החרגות לאנשים שאין להם גישה דיגיטלית לממשקי ממשלה. זה כולל גם טלפונים פשוטים.
הוצאות הממשלה והבירוקרטיה גורמות לאינפלציה. כספי הצריכה של הקומבינות הפוליטיות מתדלקים את עליות המחירים, ואז מחפים עליהם בפלסטרים של תלושי מזון מגזריים־פוליטיים. רק סירובה של הממשלה לקצץ בתחומים שאינם קשורים למלחמה יוסיף הוצאה סמויה של יותר מאלף שקלים בשנה לכל משק בית בישראל. הכנסת האוטומציה וקיצוץ התקציב יהפכו כל אזרח בישראל לעשיר יותר, רק משום שיוקר המחיה ירד. האיטיות עולה לנו כסף, שכן כאשר זמני בנייה ואישורים שונים לוקחים נצח – הכסף שלנו מתאדה על ריביות.
עלינו ללמוד ממה שאילון מאסק עושה כעת במחלקת היעילות הממשלתית בארה"ב. הפעילות שלו צפויה לחסוך למשלם המיסים האמריקני הון תועפות, לא רק במיסים אלא גם בריביות. אם הפגישות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מאסק עוסקות גם בנושאי בינה מלאכותית, אולי יש מקום לקוות שמשהו פה עוד ישתנה. בהקשר הזה, מה שטוב לאמריקה טוב גם לישראל.
תשתיות בינה מלאכותית, כמו תשתיות אחרות, הן המקום שנכון להשקיע בו. תשתיות חזקות מורידות לאורך זמן את יוקר המחיה ומעלות את איכות החיים. בינה מלאכותית היא כלי בסיסי שעל גביו יצמח המשק כולו. יש להשקיע מיליארדי דולרים בבינה מלאכותית, ודרוש מיקוד ניהולי וביצועי של טובי המוחות והיזמים בישראל לשם כך. במקביל, חובה עלינו להשקיע גם במערכות חשמל ומחשוב שיתמכו בבינה המלאכותית.
חשוב להדגיש שהמדינה צריכה להשקיע בתשתיות, לא בחברות ההזנק. כל מה שהשוק החופשי יכול לפתור ולקדם, אסור לבזבז עליו משאבים ציבוריים יקרים. מנגד, תשתיות כגון כבישים, חשמל, כוח מחשוב, רגולציה מיטיבה וחינוך, הן בעיות שהשוק החופשי לא יכול לפתור. לכן הממשלה נדרשת להשקיע בתשתית ציבורית. אם תעשה זאת באמצעות מודלים של BOT (בנֵה, הפעֵל והעבֵר אחר כך למדינה), עשוי להיות פה ערך מוסף: חברות ישראליות יצברו ותק וניסיון שיאפשר להן להקים תשתיות דומות במדינות נוספות.
ישראל מצויה בתחרות עם מדינות אחרות שמשקיעות רבות בבינה מלאכותית. בארה"ב הכריזו על השקעה של חצי טריליון דולר בתחום, וחברת מיקרוסופט לבדה מתכוונת להשקיע בו 80 מיליארד דולר בשנה זו. בינה מלאכותית תצעיד את ישראל קדימה, ותוריד כאן את עלויות המחיה לאורך זמן. לצד ההזדמנות, יש גם איום: אם זה יקרה במקומות אחרים ולא פה, ישראל תישאר מאחור ולא תוכל להתחרות בעולם.
אלו שמתחבטים בשאלה אם הבינה המלאכותית תביא לשגשוג כלכלי או למשבר חברתי עוסקים בדיונים שהיו רלוונטיים ביום אתמול. בכל העולם כבר התקדמו בעניין, למעט אולי חלקים באירופה. מאות מיליוני אנשים התחברו בן־לילה למודל של Deepseek הסינית מבלי לשקול שאלות של הגנת הפרטיות. הדיונים התיאורטיים צריכים לקבל מענה תוך כדי תנועה.
את זמננו עלינו להשקיע באתגר ובהזדמנות: לפתח יישומי בינה מלאכותית שייתנו ערך אמיתי וחיובי למשתמשים.
שינוי שיטת המיסוי
ברוח הדברים, אציין רשימת צעדים שהממשלה צריכה לקדם.
הורדת רגולציה. הרגולציה חוסמת יזמים, וחובה לצמצם אותה כדי לקדם חדשנות. יש להפוך את ישראל לבטא־סייט לכל ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות, ולנצל את יתרון הקוטן כדי לבצע פה ניסויים במוצרים מתקדמים. יש להקים ועדה לבינה מלאכותית, בדומה לוועדה לאנרגיה אטומית, שתזרז הליכים בתחום.
תמריצים ליזמים. היזמים מחוללים שינוי ומייצרים צמיחה. חובה להוריד מיסים לחברות בינלאומיות, כדי למשוך אותן לפעילות בישראל ולשיתופי פעולה עם היזמים הישראלים. זה כולל את ביטול המס על חברות ארנק, כדי שיזמים ירצו לפתוח פה חברות רווחיות המבוססות על בינה מלאכותית. אנחנו חייבים להגדיל את עוגת המשאבים, והדרך לעשות זאת היא להביא לפה יזמים ומדענים שישתכנעו כי ישראל הפכה להיות המקום הטוב והמשתלם ביותר להקים בו חברה.
שיתוף פעולה בין הממשלה להייטק. על הממשלה לצרוך שירותים מההייטק הישראלי, וכך לתמרץ את הצמיחה של חברות הזנק מקומיות.
שינוי שיטת המיסוי. יש להפחית את מס ההכנסה, שכן בעתיד הקרוב יהיו פחות עובדים ויותר חברות קטנות של אדם אחד, המסתמכות בפעילותן על בוטים. עלינו למסות קרקע במקום הכנסה, שכן קרקע בישראל היא משאב מוגבל. יש לחשוב מחדש על שיטת המס בעידן הבינה המלאכותית.
לערוך תקציב מאפס. אין ציפורי נפש, אין פרות קדושות. הדבר היחיד שצריך לעניין אותנו הוא כיצד להפוך את הישראלים המשרתים לעשירים יותר, לברכה כלכלית וערכית לעולם כולו.
ההשקעה בבינה מלאכותית איננה רק עניין טכנולוגי, היא חלק מהתחרות הגלובלית בין מדינות. הממשלה חייבת לאמץ מדיניות שתעודד חדשנות ותאפשר לישראל להתמודד עם אתגרי העתיד.
מייקל אייזנברג הוא משקיע בתעשיית ההייטק הישראלית והאמריקנית, ושותף־מנהל בקרן ההון־סיכון אלף
