לדונלד טראמפ לא באמת אכפת מעזה, והיא מעניינת אותו כקליפת השום. הוא אינו מתכוון למחות גם אם מדינת ישראל תתלה את כל מחבלי חמאס שברשותה, ותשליך לים את כלל לוחמי האויב שעוד נותרו ברצועה. הוא אפילו יברך על כך. כצופה בהתרחשות המרוחקת מוושינגטון ומבעיותיה אלפי קילומטרים, טראמפ בסך הכול ביטא השבוע בקול את המוצא ההגיוני היחיד מהמלחמה שישראל מהססת להכריע במזרח התיכון.
הנשיא אינו מתכוון לשלוח חיילים וגם לא מיליארדי דולרים כדי לבצע את המשימה המתבקשת שישראל צריכה ליטול על עצמה. אלא שהוא מכיר את הנפש היהודית ההומייה והמסוכסכת, ולכן "מאשר" לנו בטובו לחשוב על דרכים מהסוג שנהוג משום מה לתאר כ"פתרונות מחוץ לקופסה". היה מעורר תדהמה לראות את טראמפ מדבר על פינוי העזתים – לאו דווקא מרצון וללא אפשרות לחזור, ואת רה"מ בנימין נתניהו מתקן ומעדן אותו שזה יהיה רק מרצון, ושציבור המחבלים המפונה יוכל גם לשוב לעזה.
ח"כ שמחה רוטמן, שאביו הלך לעולמו בשבוע שעבר, קיבל במהלך השבעה שיחת ניחומים מראש הממשלה. רוטמן סיפר לנתניהו שסבא־רבה שלו כתב מכתבים לנשיאי ארה"ב בזמנו, שבהם ניסה לשדל אותם להפקיע את הר הבית מהמוסלמים ולבנות את בית המקדש. חבר הכנסת הציע לנתניהו לשוב ולבקש זאת מטראמפ בפגישתם השבוע. ראש הממשלה השיב לרוטמן: טראמפ עוד עלול להסכים לבקשה הזאת.
במסגרת ההתנהלות החדשה, שבה מדיניות ישראל נקבעת בוושינגטון, גורמים ישראליים מקדמים כעת הצבעה בבית הנבחרים ובסנאט האמריקניים בדבר הצהרה שבה יתמכו הנבחרים האמריקנים בריבונות ישראלית מלאה בהר הבית – כולל הנפת דגל ישראל בהר וחופש פולחן מלא ליהודים.
גם אם נבנה את בית המקדש, טראמפ לא יכעס. חלק מאנשיו, אוונגליסטים אדוקים, אפילו ירקדו מרוב אושר. ובכל זאת, המעצרים וההתנכלויות ליהודים שמקיימים בהר פולחן דתי עוד נמשכים, ועל חופש תנועה ופולחן מי בכלל חושב. המדיניות הישראלית שמצרה את צעדי עצמה נמשכת מכוח האינרציה, ממש מאותה סיבה שבגללה יהודים סירבו לנטוש את הגלות והחזיקו בה בכל הכוח עד שהיה מאוחר מדי. יעקב ביקש ליישב בשלווה, וזרעו הולך בעקבותיו כבר אלפי שנים. מרוב רצון לשבת בשלווה, להסכין לכל סטטוס־קוו בלתי נסבל ככל שיהא, באות עלינו כל הצרות. תמורת שקט נמכור את נשמתנו.
ישראל רוצה שקט בארץ ובמוקד המריבה – הר הבית. לכן היא מוסרת אותו ללא תמורה לגדולי אויביה, מתוך מחשבה שבכך יושג שקט. ההתנהלות הישראלית בהר הבית היא מעין עסקת חטופים מתמשכת עם חמאס, שמתפרסת על פני יותר מיובל. אנחנו דורסים בהתנדבות את אנשינו, ערכינו ואמונותינו כדי שהצד השני יואיל בטובו להעניק לנו מעט מראית עין של שלווה.
לו היינו מוציאים את אנשי הווקף מההר בחזרה לממלכת ירדן כפוית הטובה המממנת אותם, מגישים כתבי אישום נגדם ולא נגד אוהבי העם והארץ הפוקדים את המתחם, היינו רואים נפלאות. אבל נראה שקל יותר להוציא יהודים מהר הבית מאשר להוציא את היהודים מהגלות.
