כשבלקסיקון שלך כבר אין מושגים כמו ציונות, חלוציות או התיישבות יהודית, אז קשה לך להכיל גם הקמה של ישוב יהודי מאושר וחוקי בתוך שטח מוניציפאלי של עיר.
בעיתון "הארץ" הקדישו כתבה ליישוב החדש "מצפה יהונתן" שהוקם לפני מספר שבועות בסמוך לעיר ערד. הכותרת הראשונה שהעניקו בעיתון לכתבה הייתה: "במקום כפרי הבדואים הלא מוכרים, בנגב קם מאחז ליהודים בלבד". רק אחרי שהובהר להם שהישוב חוקי ומאושר, שונתה הכותרת ל:"המתנחלים החדשים: בין קהילות בדואיות בנגב, מוקם יישוב יהודי חדש, וחמוש".
וכעת לעובדות: מצפה יהונתן הוקם על פי חוק, באישור, בתוך השטח המוניציפאלי של העיר ערד. הוא לא הוקם במקום כפר בדואי וגם אין שום התיישבות בדואית סמוכה למצפה יהונתן. כל מי שייסע למקום, יראה זאת בעיניו. משום זווית לא תוכלו לצלם את מצפה יהונתן באותה תמונה עם קהילה בדואית סמוכה, פשוט כי אין כזו בטווח של קילומטרים. ב"הארץ" ניסו להטעות את הקוראים כשפרסמו תמונה שבה רואים את המבנים של מצפה יהונתן, כשברקע רואים מבנים קטנים שנראים כמו בתים של בדואים. במציאות, המבנים הרחוקים שנצפים בתמונה, אלו מבנים צבאיים השייכים לבסיס הטירונים של הנח"ל, הממוקם כמה קילומטרים ממצפה יהונתן.
כדי לייצר עימות שאינו קיים בשטח, הכותרת והכתבה ב"הארץ" מתארות את מצפה יהונתן כיישוב שתקוע "בין קהילות בדואיות". במציאות, מצפה יהונתן ממוקם "בין קהילות בדואיות", בדיוק כמו שערד ממוקמת בין קהילות בדואיות, בדיוק כמו שדימונה וירוחם ממוקמות בין קהילות בדואיות, ובדיוק כמו שמדינת ישראל ממוקמת בין מדינות מוסלמיות.
ב"הארץ" תיארו את הישוב כ"ישוב חמוש". במציאות, הישוב ממש לא התחמש לרגל עלייתו לקרקע. התושבים שמתגוררים בו, שבשנה האחרונה שירתו מאות ימים במילואים, היו חמושים הרבה לפני שהתגוררו במצפה יהונתן. בשנים האחרונות הם גרו בכפר הסטודנטים "מעלה שחק" בדימונה. גם אז היו לרבים מהם אקדחים אבל אף אחד לא קרא להם "מתנחלים", ולא קרא לכפר שלהם "כפר חמוש", אולי כפר חמוד. במציאות הביטחונית של ישראל 2024, רבים מהצעירים שמשרתים במילואים, מצוידים באקדחים גם באזרחות, וטוב שכך.
הכתבה יוצאת, בהתאם לרוח "הארץ", נגד הישובים שעתידים לקום במבואות ערד. זה המקום להזכיר שהיישובים הללו אושרו בשנית בהחלטת ממשלה – ממשלת בנט-לפיד. אחד מהם אגב יהיה ישוב בדואי. לצד הקמת היישובים במבואות ערד, המדינה אמורה להסדיר את ההתיישבות הבדואית הבלתי מוכרת באזור, ויפה שעה אחת קודם. בניגוד למה שטוענים ב"הארץ", אין שום סתירה בין התיישבות יהודית בנגב להסדרה של התיישבות בדואית. כולם מוזמנים לבוא ולראות בעיניים שאם רוצים, יש בנגב בכלל, ובבקעת ערד בפרט, מקום לכולם, ואפשר לחיות זה לצד זה, בשלום
לסיכום – רחמיי על מי שכואב לו כל כך לראות הקמה של ישוב יהודי חדש ומאושר בנגב. וכפי שאנו אומרים יום יום בתפילת שחרית: "ברוך מרחם על הארץ".
