גאולה פארן

חברת הנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

את השיבה לגוש קטיף תוקפים אלה שטעו לכל אורך הדרך

ברור לכל מי שעיניו בראשו שליישובי גוש קטיף היה ערך התיישבותי וביטחוני עצום. רק מי שמסרב להכיר במציאות ממשיך לדבוק בטענה שההתנתקות הייתה צעד נכון. אפשר להתווכח על רעיון השיבה לגוש קטיף, אבל לא להדביק סטיגמות לתומכים בו

כנס ההתיישבות בעזה שערכה תנועת נחלה בשבוע שעבר עורר אמוציות רבות. השמאל, בתגובה פבלובית לכל אקט של התיישבות ציונית, מחה נמרצות על התוכניות ה"הזויות" של הימין "המשיחי". חלקים מהשמאל דבקים עדיין ברעיון העוועים של שתי מדינות לשני עמים, רק לא ברור (גם להם) עם מי, למען השם, הם רוצים להגשים את התוכנית הזאת. אחרים מחו על העיתוי, כביכול הולכים להתיישב ממש עכשיו בתוך שטחי האש בזמן שמתנהלת מלחמה. השמאל, שטרם התפכח מאשליות השלום שהביאו עלינו את אסון 7 באוקטובר, מנסה לקבע בתודעה הלאומית את רעיון ההתיישבות ברצועת עזה כהזוי. מדוע, בעצם? ממשלות ישראל לדורותיהן, מימין ומשמאל, היו שותפות להקמת יישובים ברצועת עזה.במרץ 1985 ביקר שר הביטחון יצחק רבין בגוש קטיף והכריז: "אני מאמין שלאזור הזה יש עתיד התיישבותי, כלכלי, חברתי ותפקיד ביטחוני, והוא חייב להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל". רבים בתנועת העבודה היו שותפים לעמדתו. ואכן, המתיישבים ברצועה הקימו חברת מופת משגשגת ביישובים שהגנו בעצם קיומם על יישובי עוטף עזה והדרום, כפי שחזה רבין. גם היום ברור לכל מי שעיניו בראשו שליישובי גוש קטיף היה ערך התיישבותי וביטחוני עצום. רק מי שמסרב להכיר במציאות מכחיש זאת, וממשיך לדבוק בטענה שההתנתקות הייתה צעד נכון.

ב־ 10 בפברואר 1977 (ט"ו בשבט תשל"ז), בעיצומה של מערכת בחירות, התייצב ראש הממשלה יצחק רבין בטקס האזרוח של היישוב נצר־חזני בגוש קטיף. צילום: משה מילנר - לע"מ
גם בעיצומה של מערכת בחירות 77', התייצב ראש הממשלה יצחק רבין בטקס האזרוח של היישוב נצר־חזני בגוש קטיף. צילום: משה מילנר – לע"מ

אפשר להתווכח אם בתום סערת המלחמה הקמת יישובים היא הפתרון הנכון לסוגיית עזה ביום שאחרי, אבל זו דעה לגיטימית שיש לדון בה בכובד ראש, לא לבטל ולהדביק לה סטיגמות. לדעה הזו שותפים רבים מבין חברי הציונות הדתית וההתיישבות ביהודה ושומרון, שהרוויחו בזכות את מקומם בקרב מתווי הדרך. הם מהווים היום את צבא העם, ולא ייתנו עוד להשתיק אותם.

ומי אלה הפוסלים בבוז את הרעיון? אנשי "יוזמת ז'נבה", אלה שמכריזים גם היום ש"יש תוכנית. יש פרטנר", לפחות על פי האתר שלהם; אנשי "שלום עכשיו", שלא מוותרים על מרכולתם הקוראת להקמת מדינה פלסטינית; שיירי אנשי אוסלו, ההסכם האסוני שייבא לכאן עשרות אלפי מחבלים מתוניס, ובראשם הארכי־טרוריסט יאסר ערפאת.

"אל תיתנו להם רובים", התחננו כשממשלת רבין חימשה את ה"משטרה הפלסטינית", והיום מערכת הביטחון מזהירה מפני "היפוך קנים" – ביטוי מכובס להפניה מסיבית של הרובים כלפי חיילי צה"ל וכלפי אזרחים, דבר שכבר התרחש בפועל, בדיוק כפי שהזהרנו. "פחדני השלום" כיניתם אותנו, ואת נרצחי האוטובוסים המתפוצצים כינו "קורבנות השלום".

קודם שעלה לשלטון, הבטיח רבין שלא ייפגש עם ערפאת.
חתימת הסכמי אוסלו. צילום: איי.אף.פי

הזהרנו שנטישת דרום לבנון והפקרת אחינו לנשק, אנשי צד"ל, תסכן את יישובי הצפון, וענו לנו: "אין לנו ילדים למלחמות מיותרות". הצלחתם בקמפיין מתוזמר להסיג את צה"ל מדרום לבנון, ושיווקתם זאת כניצחון אסטרטגי.

הזהרנו שעסקה מופקרת להשבת גלעד שליט תפגע קשות בהרתעה, ותחשוף ישראלים לסכנת חטיפות, וצדקנו. הזהרנו שעקירת גוש קטיף והתנתקות מרצועת עזה תעלה לנו ביוקר, ואוי, כמה שצדקנו. צדקנו לכל אורך הדרך, ואתם טעיתם והטעיתם. אטמתם את אוזניכם משמוע את אזהרותינו, את תחנונינו. זלזלתם בנו וכיניתם אותנו אויבי השלום.

כעת ברור איזו טעות נוראה זו הייתה, ועדיין אינכם מודים בכך. אתם כועסים על מי שצדק. מכנים אותנו משיחיים, קיצוניים, מסוכנים. טענתם מעל כל אתר שכניסה לרפיח היא ספין, וטעיתם. את ציר פילדלפי האסטרטגי כיניתם "שביל חסר חשיבות", גם כשהמציאות טפחה על פניכם. טעיתם לכל אורך הדרך, וכעת אתם טועים שוב לבוז לכוחה של התיישבות בהגנה על הגבולות.

אז סליחה שצדקנו, אבל אנחנו נחושים בצדקת הדרך יותר מאי פעם.

ד"ר גאולה פארן היא חברת הנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

 

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.