ענן שחור כבד כיסה אתמול שטחים נרחבים בצפון, עדות לשריפות רבות שהתפשטו לאורך כל קו העימות, מקצרין שבמזרח ועד ראש הנקרה שבמערב, תוצאה של מזג אוויר שרבי, שדות שיבשו וירי רקטי מלבנון.
האש בערה לאורך כל הגזרה: בקריית שמונה הלהבות הגיעו עד לשכונות הצפוניות, צומת עמיעד נחסמה לתנועה בשל שריפת ענק, מלכיה ורמות נפתלי היו בסכנה ממשית, בכפר גלעדי ויישובים נוספים הצליחו אנשי כיתות הכוננות לעצור את האש רק רגע לפני שהגיעה לבתים. הקרבה של מוקדי השריפה לגבול עם לבנון הקשתה על פעילות הכבאים, ורק בשעות הלילה הצליחו לוחמי האש להשתלט על הדלקות – שחלקן עוד בוערות גם בשעה זו. את האש שבערה בישראל ראו היטב גם בלבנון, ראו וחגגו.
יממת השריפות סימנה שיא שלילי נוסף בתחושת ההפקרה של תושבי הצפון. עדיין לא ידוע כמה קילומטרים רבועים של חורש ויער עלו באש וכמה בתים ותשתיות נפגעו, אבל כבר עכשיו ברור שנגרם נזק עצום, בפרט לתחושת הערבות ההדדית; ביממה שבה רבים מתושבי הצפון, אלו שעדיין לא פונו, הסתגרו בבתים מפני הפיח והעשן, נדמה ששאר חלקי המדינה נותרו אדישים למצבם; הדשא בצפון אולי ירוק יותר כל השנה, אבל כשהוא מצהיב לבסוף ונשרף בידי האויב, כמעט לאיש לא אכפת, לפחות לא מספיק.
מציאות החיים המטורפת שבה אנחנו חיים בצפון המותקף הפכה לשגרה, כי כשבית אחד בקריית שמונה חוטף פגיעה ישירה או עולה באש זו טרגדיה, אבל כשזה קורה שוב ושוב, יום אחרי יום, בעוד מושב ועוד קיבוץ – זה כבר הופך לסטטיסטיקה שמדפדפים הלאה.
Video: שריפה בצפון שנגרמה כתוצאה מירי טילי חיזבאללה
והצפון בוער, אין ספק, הנתונים מציגים עלייה חדה בהיקף הירי הרקטי לצפון, אבל מדינת ישראל ממשיכה להגיב כאילו עדיין מדובר בימי קרב "רגילים". לפי נתוני השב"כ, בחודש מאי לבדו שוגרו לשטח ישראל כ-1,000 טילים ורקטות משטח לבנון וסוריה, עלייה של יותר מ-25% בהיקף הירי ביחס לשני החודשים הקודמים ושל קרוב ל-50% ביחס לחודש פברואר. החזית הולכת ומתחממת, אבל התגובה עדיין רפה ומכילה. חיסולים ממוקדים והפצצת מחסני נשק ומפקדות של חיזבאללה. לא שבירת כלים אלא הכלה קונספטואלית.
השב"כ לא לבד. גם מנתוני מרכז המחקר עלמא, המתמחה בחקר הזירה הצפונית, עולה שהחזית הולכת ומתחממת. לפי פילוח המרכז, חודש מאי 2024 היה החודש האינטנסיבי ביותר מאז תחילת המלחמה, עם מספר ההתקפות הגבוה ביותר של חיזבאללה נגד ישראל מאז אוקטובר 2023. במאי לבדו תקף חיזבאללה את ישראל 325 פעמים, כאשר ממוצע התקיפות היומי עמד על יותר מ-10 תקיפות ביום, זאת לעומת חודש אפריל שבו תקף חיזבאללה 238 פעמים, עם ממוצע של 7.8 תקיפות ביום.
גם שיטת ההתקפה השתנתה. חיזבאללה, שזיהה את נקודת התורפה של מערך ההגנה האווירית הישראלי, עשה בחודש מאי שימוש רב יותר מתמיד בטילי נ"ט ובכטב"מי נפץ: מספרם היה פי שניים יותר מבחודש אפריל; במאי היו 95 אירועי ירי נ"ט, לעומת 50 אירועים באפריל; בדומה, במאי היו 85 אירועים של חדירת כטב"מים למרחב האווירי של ישראל, לעומת 42 אירועים באפריל. מדובר במגמה מתמשכת בארבעת החודשים האחרונים (פברואר עד מאי), שבהם חלה עלייה של יותר מפי 12 במספר אירועי חדירת הכטבמי"ם לישראל. גם בגזרת הירי תלול המסלול נרשמה עלייה: 139 אירועי ירי תלול מסלול בחודש מאי, לעומת 128 אירועים בחודש אפריל.
העלייה ההדרגתית במספר האירועים וסוגם, והמתיחה הזהירה של הגבולות בידי חיזבאללה גרמו לדרג הצבאי והמדיני להתרגל. בלי ששמנו לב, חזית הצפון הפכה להיות החזית העיקרית, עם 1,964 התקפות של חיזבאללה בגבול הצפון, ש-46% מתוכן כוונו נגד תשתיות ואזורים אזרחיים, יותר מאשר בחזית הדרום.
המערכות התרגלו, אבל יכול להיות שאתמול נחצה קו. גל השריפות, תוצאה של שילוב בין מזג אוויר קשה וירי סטנדרטי, עשוי להיות ה"קאזוס בלי" של מדינת ישראל. על רקע הדיווח הבוקר (ג') בעיתון אלאח'באר הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, לפיו בריטניה הזהירה את לבנון ממתקפה ישראלית קרובה באמצע יוני והמליצה לאגור אספקה למלחמה, נראה שהאש שהוצתה אתמול עומדת לחצות את הגבול. מי שמצית שדה של אחרים, עלול לגלות שהלהבות לא מכירות בגבולות בינלאומיים והן עלולות להבעיר בחזרה את חצרו האחורית.
אבל אנחנו עדיין לא שם. מלחמת הצפון הראשונה תיפתח רק כשממשלת ישראל תבין שהמחיר שאותו אנחנו משלמים עכשיו כבד מהמחיר שנשלם במלחמה, קשה ככל שתהיה; כשקברניטי המדינה ישכילו להבין שלמרות הגירעון ההולך וגדל, הקושי בגיוס סדרי כוחות מתאימים למערכה, המחסור ההולך וגובר בחימוש והיעדר הגיבוי הבינלאומי, עדיף להסתכן במלחמה מול השלוחה הצפונית של איראן – מאשר להמשיך ולתת לצפון לקרוס. כ-40% ממפוני הצפון כבר שוקלים עזיבה. אם לא רוצים שהמפולת הדמוגרפית תהפוך לקריסה, אין מנוס משבירת המשוואות מול ארגון הטרור חיזבאללה ובסיס האם שלו לבנון. חודש מאי היה החם ביותר בגזרת הצפון מתחילת המלחמה, חודש יוני עשוי להיות חם יותר, אחרת הצפון לא ישוב להיות כשהיה.
