סקר דעת קהל של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" בחן השבוע לראשונה את עמדת הציבור הרחב כלפי זק"א, ומצא כי שוררת הערכה גבוהה לארגון בקרב כלל המגזרים בישראל.
מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, הפועל במסגרת המכון, ערך את הסקר ב־5־6 בנובמבר בקרב 606. סקרי המרכז בוחנים באופן עיתי את אמון הציבור בכלל הגופים הציבוריים בארץ, ובהם הממשלה, הכנסת, בתי המשפט, צה"ל והמשטרה. הפעם, לראשונה כאמור, נבחן גם זק"א, המסייע למשטרה ולכוחות הביטחון בזירות אסון.
על השאלה "איזה ציון היית נותן לכל אחד מהגורמים הבאים על תפקודם במלחמה עד כה?" זכה זק"א לציון של 93 מתוך 100 בקרב הציבור היהודי ו־48.5 בקרב החברה הערבית. הכוחות הלוחמים של צה"ל זכו לציון של 93 בציבור היהודי, לעומת 17 בציבור הערבי.
דובר צה"ל קיבל השבוע בקרב הציבור היהודי ציון 86, לאחר שבראשית המלחמה עמד הניקוד שלו על 69 בלבד. בקרב הציבור הערבי, מנגד, ניתן לו השבוע ציון 11 בקרב הציבור הערבי, לעומת 16.5 בתחילת הלחימה.
צמרת צה"ל זכתה בקרב הציבור היהודי לציון של 65.5 לעומת 51.5 בתחילת הלחימה, ובחברה הערבית קיבלה ציון 11.5 לעומת 12 בתחילת הלחימה.
המגמה הכללית שניתן להצביע עליה היא אמון גבוה בכוחות הלוחמים ובזק"א. בשתי המדידות שנערכו בקרב המרואיינים היהודים, בתחילת הלחימה והשבוע, נותר הציון של הכוחות הלוחמים של צה"ל הגבוה ביותר, ללא שינוי. בצמוד אליו מצויה ההערכה לתפקוד זק"א.
שאלה נוספת שעלתה בסקר היא: "כעמותה ציבורית, חלק גדול מהמימון של זק"א מגיע מתרומות. על רקע התפקיד הלאומי המרכזי שמילאה העמותה אחרי אירועי 7.10, האם לדעתך יהיה נכון לצרף את זק"א לשירות הציבורי כך שתפעל במימון ובניהול מלא של המדינה?". 85 אחוזים מהחילונים ענו שכן. תשובה זו סיפקו גם 87 אחוזים מהמשיבים המסורתיים שאינם דתיים, ו־92 אחוזים מהאוכלוסייה המגדירה עצמה "מסורתיים־דתיים". בקרב הציבור הדתי והחרדי, 86 אחוזים תומכים במהלך של הלאמת זק"א.
במכון אמרו כי בסוגיית הפיכתו של זק"א לגוף רשמי "יש קונצנזוס לאומי מלא. על רקע ההכרה בחשיבות המטלות שזק"א מבצע, הכול מעוניינים להכניסו לשירות הציבורי במימון מדינתי מלא, כך שהארגון לא יצטרך לגייס תרומות מגורמים חוץ־מדינתיים בארץ ובחו"ל".
