בשבוע שעבר חשף העיתונאי יוסי יהושע, שעוסק באופן עקבי בסוגיית המנעד החברתי ביחידות צה"ל היוקרתיות, נתון מדהים: אחד מכל שישה משתתפים בקורס טיס בממוצע הוא בן או אח של טייס או נווט. מי שמכיר את חיל האוויר חש כבר שנים שמדובר בקליקה סגורה למדי שנוטה פעמים רבות להצטבר סביב אותם בתי גידול, אבל עכשיו התחושות הללו מגובות בנתונים.
בכמה ממחזוריו האחרונים של הקורס, קרובי המשפחה היו אפילו אחד מכל ארבעה פרחי טיס. לפי אנשי חיל האוויר, למיון הראשוני ניגשים כעשרת אלפים בני נוער. בסופו של תהליך, 240 מהם מתחילים את הקורס, וכ־40 מסיימים. אז איך ייתכן שבסוף זה נגמר עם ממוצע של 17% בתוך המשפחה? בתגובה הרשמית הסבירו בצה"ל כי "ברוב שלבי המיון המערכת 'עיוורת' לנתונים שאינם נוגעים לכישורי הפרט שנדרשים לתפקיד". זה הזכיר לי סיפור מדהים ששמעתי לפני כמה שנים, על העיוורון הזה בדיוק.
באחת היחידות הטכנולוגיות היוקרתיות ביותר בצה"ל, כזו שבוחרת בפינצטה כמה עשרות גאונים שנשלחים לאקדמיה ואחר כך מוצבים בחזית הסייבר, המודיעין והפיתוח של מערכת הביטחון, החליטו לפני שנים אחדות לצאת לעבודת מטה כדי להבין אחת ולתמיד מדוע פרופיל המשתתפים הוא בעיקרו אשכנזי, גבר, תושב המרכז ובן למשפחה מבוססת. איפה נופלות בדרך הגאונוֹת שנולדו בפריפריה? אנשי התוכנית הקימו צוות ייעודי שבדק אם מבחני המיון מפלים באיזשהי דרך ששקופה למנסחיהם, והם גם נפגשו עם הרבה יחידות צה"ליות אחרות במטרה ללמוד מהליכי המיון שלהן.
"מהפגישה עם אנשי קורס טיס יצאנו מזועזעים", סיפרו. הטייסים היו מלאי רצון טוב וסיפרו שהם משלבים בהליך המיון כלי נפלא המבוסס על בינה מלאכותית, שמסוגל לחזות באופן אובייקטיבי את סיכוייו של מלש"ב להפוך לטייס מוצלח, ללא מגע יד אדם. לתפיסת חיל האוויר, שימוש בכלי כזה מקטין את האפשרות לפרוטקציה או להעדפה בלתי מודעת של בני טייסים, שהרי הוא רובוטי: בצד אחד מכניסים פרמטרים של בן נוער שמבקש להתקבל לקורס טיס, ובצד השני מתקבלת הערכה מספרית חדה וברורה ליכולת שלו לממש את הפוטנציאל. איך הוא יודע? הכלי עבר "אימון" על נתוני כל הטייסים המכהנים, וכך הוא יכול לשקלל באופן אובייקטיבי את סיכוייו של מתמיין שעבר מבחן ראשוני, להגיע בסוף למעמד הנרגש על הבמה בבסיס חצרים.
אבל אנשי אותה יחידה טכנולוגית לא התרשמו בקלות מבאז וורדס. הם הבינו שמה שחשוב בתוכנות מהסוג הזה הוא השאלה אילו פרמטרים נכנסים לשקלול. יש שלל אפשרויות: ציון במבחן התפיסה המרחבית, ציון ביכולת חלוקת הקשב, תוצאות מסימולטור עין־יד, ציון המבחן הפסיכוטכני, הפרופיל האישיותי, וגם תכונות פרטיות: שם פרטי ומשפחה, מקום מגורים, מצב סוציו־אקונומי, מוצא וכו'. "אילו פרמטרים בחרתם להכניס לשקלול?" נשאלו הטייסים, והשיבו בגאווה: "את כולם".
המשמעות של התשובה הזאת, הסביר לי בן שיחי שמבין בבינה מלאכותית הרבה יותר ממני, היא ש"הכלי הרובוטי" נותן העדפה וציון גבוה יותר למלש"ב שנתוניו האישיים דומים לאלו של הטייסים המכהנים. אם לא מתחשבים רק בפרמטרים מקצועיים, כאלה שיש יסוד לחשוב שהם משפיעים על איכות הטייס, אלא מכניסים לשקלול גם את בית הגידול של הטייסים – התוכנה פשוט תלמד לבצע התאמה גבוהה יותר לפרופיל הטייס הקיים. כך למשל, אם אחוז גבוה מהטייסים מתגורר בשיכונים בתוך בסיסי חיל האוויר, אז בן של טייס, שמחזיק בתכונה הזאת, עשוי לזכות בגינה לציון סופי גבוה יותר. למעשה, שימוש בכלי הזה עלול אפילו להגביר את הצורך בוויטמין P כדי להתקבל לקורס טיס.
למען הזהירות חשוב להדגיש: זוהי תקופה מגה־רגישה בכל הנוגע לפרופיל החברתי של טייסי חיל האוויר. גם לפי אנשי הקבע שנכחו בפגישה, לא מדובר היה בתוצאה מכוונת אלא בניסיון אמיתי וכן של טייסינו לפתוח את השורות ולכלול בתוך "משפחת חיל האוויר" גוונים רבים יותר של החברה הישראלית. וזה כבר קורה בשטח. מי שעוקב אחרי טקסי סיום קורס טיס בשנים האחרונות, ומחכה לרגע שבו פרחי הטיס זורקים את הכובעים השמיימה, יראה מתחתיהם הרבה יותר כיפות מבעבר, למשל. אך השינוי איטי וזוחל.
ייתכן בהחלט שהדברים תוקנו מאז, ואכן פורסם שבשנה האחרונה מתקיימות שוב עבודות מטה בחַיל בניסיון להבין כיצד המחזורים הבאים של קורסי הטיס לא יפיקו מספרים של עסק משפחתי. אבל למקרא תגובת דובר צה"ל לפרסום בידיעות אחרונות, שלפיה "מערכת המיון למקצוע לוחם צוות אוויר מתבססת על כלי המיון המתקדמים ביותר", קשה שלא לתהות אם במקום מומחה AI, הם פשוט צריכים לגייס גנטיקאי.
