במהלך פגרת הפסח קיימו הצדדים במשפט נתניהו הליך מקובל של "צמצום פלוגתאות" בפני אחד מחברי הרכב השופטים במשפט. במהלכו, כך על פי פרסומים, עלתה האפשרות לפיה במקביל להמשך ניהול המשפט ינהלו הצדדים הליך של "גישור פלילי". נשמע מוזר? בהחלט. מה לגישור ולפלילים? הגישור בא לחיינו ככלי לפתרון סכסוכים. סכסוכים כלכליים, סכסוכים משפחתיים, סכסוכי שכנים וכד'. משפט פלילי, לעומתם, איננו סכסוך רגיל. הליך פלילי איננו מתנהל בין הפוגע לנפגע, אלא בין מדינת ישראל למי שהיא בחרה להאשים. מול הנאשם, העבריין לכאורה, לא עומד אדם פרטי אלא המדינה כמייצגת הציבור כולו. אך למרות זאת, גם לעולם הזה חדר בשנים האחרונות כלי הגישור, שמטרתו לסייע במצבים מתאימים לפרקליטות ולנאשמים להגיע להסדר טיעון.
למה צריך גישור פלילי?
לכאורה באמת אין בכך צורך. כמו בכל הליך אחר הצדדים יכולים עקרונית להגיע להסכמות בכוחות עצמם. אולם, לא פעם הצדדים מתקשים להגיע להסכמות וזקוקים לגורם מקצועי שיסייע להם בכך. במקרה של גישור פלילי, הגורם המקצועי הוא שופט שאיננו מעורב בתיק, וההליך שמתנהל לפניו חסוי לחלוטין כל עוד הצדדים לא הגיעו להסכמה – ממש כמו בגישור רגיל בהליכים אזרחיים.
מדוע דווקא בפני שופט?
לכאורה זו שאלה מצוינת. אכן, גם בגישורים "רגילים" ישנם מגשרים שהם שופטים בדימוס, אולם, מרבית המגשרים אינם שופטים, וחלקם אפילו לא משפטנים. הליך של גישור פלילי שונה, משום שבניגוד לסכסוך אזרחי, בו האינטרס הציבורי העיקרי הוא יישוב מחלוקות בדרכי שלום, בהליך פלילי האינטרס הציבורי מורכב יותר. הציבור לא מעוניין שהפרקליטות תגיע עם פושעים להסדרי טיעון "בכל מחיר". לכן, אחד מתפקידיו של השופט שמוביל את הגישור הפלילי הוא לוודא שההסדר המתגבש פועל לא רק לטובת הנאשם ולטובת הפרקליטות אלא גם לטובת הציבור. תפקיד נוסף של השופט שמנהל את הגישור הוא לתרום מניסיונו כמי שישב בדין שנים רבות מידע ותובנות שתוכלנה לקדם את התהליך.
מה קורה בגישור פלילי?
בשלב הראשון של גישור פלילי, המגשר, שהוא שופט שעבר התמחות מיוחדת בגישור, לומד היטב את התיק. השופט קורא את חומרי החקירה, את הפרוטוקולים של העדויות שכבר נשמעו, שומע גם את הצדדים ומגבש דעה על מצבם ועל השאלה האם מדובר בתיק שמתאים לגישור. בדרך כלל, השופטים שמבצעים גישור פלילי בתיקים מורכבים הם שופטים ותיקים, בעלי ניסיון רב, אשר מאפשר להם לגבש דעה מושכלת על סיכויי ההרשעה בעבירות השונות בתיק, ועל העונש הצפוי במידה שתהיה הרשעה. בשלב שני, אם יש בסיס שמאפשר גישור, משקף השופט המגשר (בדומה, אגב, למגשר בהליך אזרחי רגיל) לכל אחד מהצדדים את הסיכונים שבפניהם הוא עומד. לנאשם הוא מסביר את הסיכויים שיורשע בדין, ואת העונש שצפוי לו אם יבחר להמשיך לנהל את ההליך עד תומו. לפרקליטות, מנגד, משקף השופט המגשר את כל החולשות בתיק, ומסביר מדוע למרות הביטחון הטבעי שמפתחים פרקליטים בתיק שהם מנהלים, התיק עשוי להסתיים דווקא בזיכוי. לאחר מכן פורש השופט בפני הצדדים את תמונת הסיכויים, ומסביר מה בעיניו עשויה להיות תוצאה סבירה של הליך כזה. אם הצדדים מוכנים "לקנות" את הצעת הפשרה הגישור מסתיים בהצלחה בהסדר טיעון, ואם לא – כל מה שנאמר בתוך חדר הגישור נותר שם וההליך הפלילי נמשך כסדרו.
האם נכונותו של נאשם להגיע לפשרה לא עלולה לפגוע בו במקרה שהגישור יכשל והסדר לא יושג?
לפחות להלכה האפשרות הזו לא קיימת. הליכי גישור פלילי נערכים תחת מעטה סודיות, ולצדדים מובטח ששום דבר שייאמר בחדר הגישור לא יפעל נגדם באולם בית המשפט. זו גם הסיבה שלמרות שהשופטים היושבים בדין הם אלו המכירים טוב יותר מכולם את התיק הם אינם מעורבים בכלל בהליך הגישור. אולם, בתיק כדוגמת תיק נתניהו, שבו הפרופיל הציבורי גבוה מאוד, קשה להבטיח שדבר לא ידלוף מההליך החסוי.
