איזה שפע של אפליקציות שימושיות מרעיפות עלינו חברות הענק בלא כל תמורה. מה עשינו שמגיע לנו כל הטוב הזה, ובחינם אין כסף? גוגל, ווטסאפ, וייז ופייסבוק הן רק אחדות ממגה־חברות התוכנה אשר שמן הולך לפניהן, ונראה שאיננו זוכרים את חיינו לפני הגעתן.
אנחנו מתקשרים דרכן עם סובבינו, מעבירים מידע חיוני ומציל חיים כמו תמונות מהחופשה האחרונה באילת, וכמובן מנווטים בעזרתן לכל יעד אשר נחפוץ. איפה אתה גר, אמרת? אל תסביר, רק תן בבקשה כתובת מדויקת ואשלח לך אפילו זמן הגעה משוער. בווייז נשים מבטחנו.
כל השירותים האלה ניתנים לנו, אבל לא בחינם. אנו משלמים עליהם במטבע רב ערך – מידע. מידע עלינו, על חברינו ועל סביבתנו. זהו העולם החדש, והסחורה הלוהטת בו היא דאטה, דאטה, דאטה. זה האופן שבו חברות הענק משגשגות, ואף שכל שירותיהן ניתנים בלא תשלום מוחשי, רווחי העתק שלהן מדווחים מדי רבעון בבורסות העולם.
עסקה מקובלת וסבירה, יאמרו רבים – אך המידע הפרטי שלנו אינו הפקר. בתקופה האחרונה מתחילות ממשלות רבות בעולם המערבי לשים גדרות וחסמים ברורים לאופן המסחר בו.
מתוקף עבודתי אני אמון על הדיסקרטיות המרבית של לקוחותיי, ורגיש מאוד להפרה של פרטיות, כל פרטיות. וכך, לפני כשנה וחצי, בעודי מפעיל כהרגלי את וייז בדרך הביתה (בלא צורך של ממש בניווט, אלא כדי לנסוע במסלול האופטימלי וכמובן לספק את התמכרותי לידיעת זמן ההגעה המשוער), הופיע אייקון קטן וחמוד בצד הימני של המסך ובו תמונה של אחד מחבריי בפייסבוק, שגר בשכנותי.
בתחילה לא הבנתי במה מדובר, אך כשהתופעה הזאת חזרה על עצמה גם כשניווטתי ליעדים אחרים, התגבשה אצלי ההבנה כי וייז החליטה לקחת צעד אחד יותר מדי בשימוש במידע שלי, וכי כל חבר שלי בפייסבוק שמנווט לאותו אזור שאני נוסע אליו מיודע על כך, ואפילו מעודכן בזמן המדויק שבו אגיע למחוז חפצי.
מה שהפך את העניין לחמור במיוחד הוא העובדה שכאשר וייז ביקשה את הסכמתי להתחברות דרך פייסבוק, היא כתבה בפירוש: "לעולם לא נפרסם מידע על מיקומך ללא רשותך". ככל הנראה כדי לקדם את האפליקציה שלה אף יותר, החליטה לדרוס ברגל גסה את פרטיות משתמשיה, שהרי בדרך לשיתופיות כל האמצעים כשרים.
לרובנו יש חברים רבים בפייסבוק שאיננו מכירים כלל, ואף איננו זוכרים כיצד נהיו "חברים" שלנו. מדוע שמאות או אלפי אנשים ידעו היכן אני בכל רגע נתון? עינו הצופייה של ה"אח הגדול" מספרו של ג'ורג' אורוול, רק בגרסת הרשתות החברתיות של 2018.
לאחר שהתייעצתי עם חבר עורך דין שעוסק בתובענות ייצוגיות, ולאחר אינספור ניסויים באפליקציה, הבנו כי יש מקום לתיקון העוול של הפרת הפרטיות הבוטה הזאת דרך תובענה ייצוגית. לצד עו"ד דקל קרבר תבעתי את וייז בתביעה ייצוגית על סך של 100 שקלים כפול מיליון, מספר המשתמשים שהערכנו שקיימים בישראל לבדה.
נציגי וייז הבינו די מהר את טעותם, ביקשו לערוך עמנו פגישה, ולאחר דין ודברים קצר הסכימו לבצע תיקון באפליקציה כך שרק מי שבאמת ירצה לשתף את יעד נסיעתו יוכל לעשות זאת. עוד סוכם כי אני ועורך דיני נתוגמל על השירות שעשינו לציבור המשתמשים בסכום של כמה עשרות אלפי שקלים.
כלי התובענות הייצוגיות, על אף הגדלת תשלום האגרה שבוצעה לאחרונה, הוא חשוב ביותר. זוהי אחת האפשרויות הבודדות, ואולי האפקטיבית מכולן, שעומדות בפני האזרח הקטן אל מול חברות הענק. בעידן שבו הן צומחות לממדים שלא נראו מעולם ועושות רווחים על חשבון המידע והפרטיות שאנו מעניקים להן – אסור לנו לשתוק כשהפרת הזכויות שלנו נדמית כמובנת מאליה.
הכותב הוא מנכ"ל חברת חדרי הכספות "בריקסטון"
