החברה הישראלית אינה "מאמינה" יותר בקיום משא ומתן. נציגי הציבור שלה עומדים ומוסרים את עמדותיהם כשמטרתם העיקרית היא להלהיב את מי שממילא תומך בהם ולהביך את יריביהם. ההצהרות אינן בסיס לדיון משותף אלא קביעה בוטה של עמדה אשר אמורה לבלוט בדיווחי החדשות למשך שעות ספורות, ולעיתים לרגעים לא רבים. אווירה בלתי משוחחת זאת מקרינה על חלקים נוספים בתוכנו.
ראו למשל כיצד זמן כה רב לקח למשרד האוצר מצד אחד ולנציגי המורים מצד שני להיכנס לדיון ענייני בתחומים חיוניים לילדינו ולנו. הביטו בדיונים הרבים הנערכים בתוכנו בשאלות חברתיות ועסקיות: אנו ממהרים לפנות לבתי המשפט כדי שיכריעו בעבורנו בנושאים פרטיים שלנו, וכמעט שלא מנסים לשוחח עם הצד השני העומד מולנו. הפכנו לחברה מתדיינת ומתווכחת הנמנעת משיחה של פשרה וויתורים הדדיים, ופונה לעבר הצהרות קיצוניות והכרעות חדות. הפסיקה השיפוטית, שאמורה להיות פתרון בלית ברירה, התגבשה להיות בפעמים רבות לאופציית פעולה ראשונית.
הלוך רוח זה משפיע כמובן גם על ניהול המדיניות של ישראל. אני מעז לחשוב שחלק מחולשתה של הממשלה היוצאת בעייני הציבור נבע דווקא ממאמציה הכנים להידבר עם הממשל בארה"ב, עם הקהילה האירופית ועם הציבור הערבי החשוב שבתוכנו. יש אלה המסתייגים מדיון שבו אפשר לקבל, אבל גם צריך להבין ולתת. גם הייאוש המוצדק בחלקו מאפשרות של מו"מ עם הפלסטינים הקרין על תחומי מדיניות חשובים אחרים. לפיכך שרים "סמכותיים", למשל אביגדור ליברמן, חביבים על קהל נרחב משום שהם מנסים לעקוף את דרך הפשרה ולהנחית את תפיסתם על הציבור הרלבנטי. דרך זאת מאפיינת פעמים רבות גם את ההידברות עם הציבור החרדי, ומצד שני גם את ההתנהלות של מנהיגי הציבור החרדים עם מוסדות המדינה והמשפט.
אריאל שרון המנוח הלך בדרך חד צדדית זאת בכל הנוגע לנסיגה מרצועת עזה ומגוש קטיף. לשיטתו, לא היה שותף בצד השני להסדר כלשהו. ייתכן שבאותה נקודת זמן האבחנה שלו הייתה לצערנו נכונה, אבל היצמדות קבועה למהלכים חד צדדיים טומנת בחובה סכנות גם בהיבט המדיני והביטחוני, ויש להשתמש בה אך ורק במצב של חוסר ברירה מוחלט. התחושה "שאין על מה לדבר", בכל המישורים החיוניים לחיינו, היא בעייתית ביותר. היא אינה נכונה במישור החינוכי ואף לא בחיי המשפחה. היא מבשרת כישלון ברור בתחום היחסים הפנימיים בתוך החברה הישראלית והיא מייאשת בכל הנוגע לסיכויים להשגת הסדר בתחום המדיני. עשיית דין עצמי מסכנת את בריאותה של החברה ומרדדת עוד יותר את רמת השיח בכל עמדותיו. יתכבדו נציגנו הפוליטיים לקראת הבחירות הבאות ויזכירו לעצמם שמשא ומתן הוא רלבנטי לא רק לצורך הקמת ממשלה אלא גם לצורך החיים האמיתיים של כולנו.
