בעולם המשתנה של הטכנולוגיה, ובייחוד בזה המאתגר המשלב טכנולוגיה עם ביוטק ופארמה, זיהוי גילויים חדשים ומחקרים פורצי דרך כבר בשלבים מוקדמים ויצירת שיתופי פעולה יצירתיים לקידומם והבשלתם הם המפתח להאצת תהליכי הפיתוח בעולם הרפואי. ראינו זאת ביתר שאת בתקופת הקורונה, שגרמה להאצה בכל עולם הפיתוחים הרפואי-יישומי תוך יצירת מאמצים עולמיים, חסרי תקדים, משותפים לאקדמיה, תעשייה וקליניקה בתמיכה רגולטורית וממשלתית ודחיפת נושא הדיגיטליזציה של עולם הרפואה – זו הייתה ההוכחה שזה אפשרי לקצר את תהליכי הפיתוח באופן משמעותי.
זה הזמן להמשיך ולהרחיב יוזמות אלה לאתגרים נוספים בעולם הרפואי, ולשלב כוחות כדי להתמודד מול מחלות שנותרו חשוכות מרפא, כמו למשל טיפול במחלות מערכת העצבים המרכזית, בהן נראתה אך מעט התקדמות בעשורים האחרונים. שילוב דיסציפלינות ויכולות מהעולם ההנדסי והחישובי גם יחד, והבאתם לעולם פיתוח התרופות, הם המפתח להאצת התחום. בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר שיתופי פעולה של חברות בתעשייה עם האקדמיה במודלים שונים וחדשניים, ואלו מהווים כר פורה להרחבת היישום המסחרי של פיתוחים חדשניים מאוניברסיטאות ולעידוד המחקר בכיוונים בעלי פוטנציאל יישומי. אנו עדים לשיתופי פעולה נבנים בין תעשייה ואקדמיה בארץ ובעולם וכוללים חברות סטארט אפ, חברות פארמה, מעבדות מחקריות ואף ארגוני חולים ברחבי העולם שמתאגדים סביב אתגרים משותפים.
ברבים מהם ישראל היא גורם מרכזי ביצירת שיתופי הפעולה. המודלים החדשים מייצרים שותפויות רחבות סביב אתגרים גלובליים בכל תחומי הרפואה, וכוללים שיתוף של כלים, טכנולוגיות, דאטה וכן, שיתוף יכולות לצורך שיפור ההתמודדות, לדוגמה, עם אבחון מוקדם של מחלות כגון סרטן ונוירודגנרציה (אלצהיימר ופרקינסון למשל), טיפול מותאם אישי למטופלים על פי הפרופיל הגנטי והאפי-גנטי שלהם, ייעול ניסויים קליניים וניהולם מרחוק ואתגרים רבים נוספים.
בבחינה ממוקדת של מדינת ישראל, ניתן לגלות בעזרת הדו"ח לחדשנות לשנת 2022, שהמצב כאן מורכב. ישראל עומדת אומנם במקום הראשון בעולם בתחום שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה על פי מדד החדשנות העולמי, אבל כאשר יורדים לאותיות הקטנות של נתון זה, אנו רואים שהדבר נובע בעיקר מפעילותן של חברות רב לאומיות זרות המחזיקות במרכזי הפיתוח בישראל (כ-85% מכלל שיתופי הפעולה). בעוד שפעילות זו כמובן מבורכת, נשאלת השאלה לגבי הטווח הרחוק: האם לכשיתפתחו שיתופי הפעולה לכדי טכנולוגיות ומוצרים ברי קיימא עדיין תישאר הפעילות של המחקר והפיתוח בישראל? כלומר – כיצד מחזקים את הפעילות בשלבים מאוחרים יותר של פיתוח המוצרים בדגש על תרופות חדשניות? ובעיקר, כיצד בונים יכולות וידע בשלבי פיתוח מתקדמים?
אחת המטרות שטבע, למשל, הציבה לעצמה ובאה לידי ביטוי באמצעות פעילותה הגלובלית בדגש על ישראל, הוא השקעה בשיתופי פעולה עם האקדמיה, כמקור חשוב לחדשנות המדעית של החברה. על מנת להפוך לשחקן מרכזי בתעשיית הפארמה האינובטיבית, טבע בחרה אסטרטגית בשיתופי פעולה כבר משלבים מוקדמים מאוד עם האקדמיה בישראל והחלה בשנתיים האחרונות יותר מ-30 שיתופי פעולה חדשים עם חוקרים מובילים ישראלים מדיסציפלינות מדעיות שונות. טבע עשתה זאת בהצלחה כבר בעבר הרחוק יותר בפיתוח הקופקסון (שת"פ עם מכון וייצמן) והאזילקט (שת"פ עם הטכניון).
אם להמשיך בדוגמה שאני מכירה מקרוב – בטבע נמצאים בחיפוש תמידי אחר דרכים מקוריות ויעילות יותר לזרז את תהליך "התרגום" מאקדמיה לתעשייה, וזאת באמצעות שילוב טכנולוגיות ומדע חישובי, כולל בינה מלאכותית בשלבי הפיתוח. בנוסף, אנו מאמינים שחשיפה, למידה ותמיכה הדדיים בין אקדמיה ותעשייה הם הסוד להאצת תהליך פיתוח התרופות ולהקטנת הכישלונות. אנו רואים שעולם הסטארטאפים הישראלי התרחב בשנתיים האחרונות בתחום הביוטק, ומובל בחלקו הגדול על ידי חוקרי האוניברסיטאות שמקימים סטארטאפים חדשים, לצד פעילותם המחקרית הענפה באוניברסיטאות.
זוהי התפתחות מבורכת שמחזקת את הקשר בין תעשייה לאקדמיה, אבל דורשת בו זמנית גם תמיכה מרובה של התעשייה הקיימת כדי לעזור לאותם סארטאפים להבשיל ולהתבגר. במיוחד הדגש צריך להיות על הכשרת דור צעיר של יזמים-חוקרים בתחום הביוטק. טבע הקימה לצורך זאת את פורום ה-BioInnovators הארצי, שזו השנה השלישית לפעילותו, עם למעלה מ-100 סטודנטים לדוקטורט ופוסט-דוקטורט בתחומי הביוטק והרפואה. אלו עוברים הכשרה אינטנסיבית על ידי מנטורים מטבע ומקהילות העסקים, הביוטק וההייטק כיצד לפתח מיזמי ביוטק מצליחים ולעזור להם לעשות את "התרגום" או המעבר מרעיון אקדמי למוצר או תרופה.
ההון האנושי, בוגרי הדוקטורט בתחום הביוטק בישראל, הוא אוצר בלום שחייב להיות מנותב גם לעולמות הסטארטאפים והתעשייה בביוטק. לצורך כך ההכשרה צריכה להתחיל כבר בשלב הלימודים. כיום יש זליגה משמעותית של בוגרי ביוטק גם לעולם ההייטק, כתוצאה מהעדר הכשרה מתאימה ובשל קושי אמיתי להשתלב בתעשיית הביוטק עם ניסיון מצומצם, וברור שעולם הביוטק מפסיד מכך. אנחנו בטבע כחברה בעלת נוכחות מחקרית משמעותית בארץ מחויבים לפתיחות לקהילה, לתמיכה והכשרה לאותם סטודנטים בין אם בשלב הלימודים בארץ ובין אם בשלב לימודי הפוסטדוקטורט בחו"ל.
הניסיון של אותם מדענים במסגרת הפוסט דוקטורט בחו"ל הוא חיוני להעשרת האקוסיסטם הישראלי ולצבירת ידע מעשי היות והרבה מהמעבדות המובילות בחו"ל בייחוד בארה"ב מחוברות מאוד לתעשייה. טבע, מזה 4 שנים, פועלת יחד עם ארגון Science Abroad כדי להשיב ארצה את מיטב המדעניות והמדענים הישראלים שמתבססים בחו"ל ולהציע להם מסלולי קריירה מרתקים המשלבים התנסות והתמקצעות במיטב הטכנולוגיות והמדע, והכל במולדתם ישראל. אנו מקווים כי גם חברות מובילות נוספות באקוסיסטם הישראלי תצענה לאותם ישראלים שעזבו להכשרה בחו"ל אלטרנטיבות ראויות בשלב החזרה ותכשרנה אותם להשתלב בעולם הביוטק ולהיות יזמי העתיד כאן. דו"ח החדשנות מתמקד אומנם בעולם ההייטק אבל מדגיש לנו שוב את הפוטנציאל, שבחלקו עדיין לא ממומש, גם בתחום הביוטק – הקשר בין האקדמיה לתעשייה הוא קריטי להתפתחות שוק הביו-טק בישראל, כמו גם הכנסת עולמות הביו-קונברג'נס (שילוב תחומי הביולוגיה עם תחומים או שיטות הנדסיות כגון אלקטרוניקה, AI, ביולוגיה חישובית, ננו-טכנולוגיה ועוד). שילוב שכזה הוא הבסיס ליתרון היחסי העתידי של ישראל.
כיום רק 15% משיתופי הפעולה של האקדמיה עם התעשייה הם מול חברות ישראליות. ככל שתגדל קהילת הביוטק הישראלית, מחברות קטנות הכוללות צוותי מחקר קטנים לחברות בשלות יותר שעוסקות גם בשלבים מתקדמים יותר של מחקר ופיתוח, כך צפוי אחוז שיתופי הפעולה לגדול. השקעות נוספות בחיבורים בין תעשייה ואקדמיה, חשיפה הדדית מובנית להבנת האתגרים המשותפים, שילוב דיספלינות שונות כולל הנדסה וביולוגיה חישובית, הכשרות והתנסות מעשית כבר בשלבי הלימודים המוקדמים, תוך בניית תשתית בשלה כאן בארץ גם לחוזרים מחו"ל, הם המפתח להמשך הפריחה של הביוטק כפי שאנחנו עדים לו בשנתיים האחרונות. המטרה היא ברורה ומשותפת, הן לאקדמיה והן לתעשיית הביוטק והפארמה בישראל, והיא קידום חדשנות אקדמית ישראלית לכדי פיתוחים וטכנולוגיות חדשות בתחומי הרפואה הביוטק שיביאו את פריצות הדרך העולמיות הבאות.
