על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשני שליש ממשקי הבית בישראל גרים בדירה בבעלותם. אחרי זינוק של יותר מ־15% במחירי הנדל"ן בשנה שחלפה, יש להם לכאורה סיבה טובה לחייך. בהתחשב בכך שמחיר דירה ממוצעת עמד על 1.8 מיליון שקל, כל משק בית כזה התעשר בממוצע בכ־270 אלף שקל.
אומנם זו בעיקר התעשרות על הנייר, שלא באמת מקדמת כלכלית את בעל הנכס. כך למשל, אם הוא ירצה לנצל את התעשרותו ולשדרג לדירה גדולה יותר, הוא יגלה שגם היא התייקרה בשיעור דומה ושהפער ביניהן נשמר. ובכל זאת, היא מחזקת את התפיסה שלפיה השקעה בנדל"ן היא עניין משתלם. מי שמחזיקים ברשותם שתי דירות, ויש בישראל יותר מ־250 אלף אנשים כאלה, התעשרו, על פי הממוצע, ביותר מחצי מיליון שקל. ויש גם כאלה שמחזיקים יותר משתיים.
נכון לחודש ינואר השנה שכבו בחשבונות העו"ש של הציבור כ־670 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של יותר מ־50% בתוך פחות משנתיים. הר השקלים האדיר הזה שתקוע כרגע בעו"ש, מחפש מקום להשתקע, ועל רקע עליית מחירי הדיור, ההשקעה בתחום קורצת.
לצד העובדה שרבים מהמשקיעים נוטים להתעלם מעלויות החזקת הנכס למרות דמי השכירות, בחודשים האחרונים נוספו עוד הכבדות שצפויות להתעצם ולמתן את הביקוש לדירות, בעיקר מצד משקיעים. אחרי העלאת מס הרכישה, עולה כעת הריבית על הלוואות המשכנתא והן הופכות ליקרות יותר. השאלה שמטרידה את המשקיעים היא אם השקעה בדירה היא עדיין אטרקטיבית, לאחר העלויות הגדולות במיסים ובמימון, שיכולות להסתכם במאות אלפי שקלים.
דו"ח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שפורסם לאחרונה, מזהה ירידה ניכרת במספר רוכשי הדירות להשקעה מתחילת השנה. עם הירידה בביקוש צפויה גם התמתנות בעליית מחירי הדיור. גם מי שמאמינים שמחירי הדירות ימשיכו לטפס בשנים הבאות, יסכימו שבשטף ההגבלות והכבדת המיסוי, לא נראה עוד זינוק של 15% בשנה (יש גבול לסכומים שרוכשי דירה יכולים לשלם) – מה שיפחית עוד את כדאיות ההשקעה. ובכל זאת, חלק לא מבוטל מהמשקיעים שבוחנים את החלופות מבחינתם, יעדיפו לפנות לנדל"ן גם אם התשואה תלך ותישחק.
גם לכך יש פתרון. נניח כרגע בצד את הטיפול בעניין ההיצע; אין ויכוח שצריך לבנות והרבה בכל חלקי הארץ. אך לצד שלל המקלות המופעלים, כדי למתן את הביקוש כדאי שמקבלי ההחלטות ייתנו גם גזר לחיזוק האפקט.
יצירת אלטרנטיבות השקעה תוך הקלה במיסוי שלהן, תסייע להעביר מיליארדים המושקעים בנדל"ן ומגבירים ביקושים, ולנתב אותם למקומות אחרים
אי אפשר להתעלם מכך שבין הגורמים שתדלקו את מחירי הדיור בעשור האחרון הייתה העדפה של ציבור המשקיעים לפנות לתחום הנדל"ן על פני שוק ההון. בשנת 2012, כחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג, עלה המס על רווחי הון מ־20% ל־25%. יצירת אלטרנטיבות השקעה תוך הקלה במיסוי של אותן השקעות, תסייע להעביר מיליארדים מתוך הר השקלים של הציבור המושקעים בנדל"ן ומגבירים ביקושים, ולנתב אותם למקומות אחרים. מדינת ישראל מוכנה לוותר על הכנסות של מיליארדים כדי להילחם במחירי הדיור הגואים. גם זה חלק מהמאבק.
מי צריך הכול כלול
לפני קצת יותר משנה החל לפעול בישראל, במסגרת "הרצה", הבנק הדיגיטלי הראשון, one zero. אחרי שלל דחיות הוא צפוי להיפתח לציבור הרחב במהלך הקיץ. למעשה, זה יותר מארבעים שנה לא קם בישראל בנק עצמאי חדש, בוודאי לא בנק שהוא 100% דיגיטלי – ללא סניפים אך עם כל השירותים הבנקאיים.
כל כניסת שחקן חדש לזירה היא מהלך חיובי שמוסיף לתחרותיות, במיוחד בענף כה ריכוזי כמו מערכת הבנקאות בישראל, הנתונה לשליטת שני הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי. אך ערכו של בנק כזה ייקבע בעיקר בהוזלה ממשית בעמלות, ובהפחתה בריבית שהוא גובה מהלווים.
במהלך החודשים האחרונים דאג הבנק להדגיש בפרסומיו כי הוא יהיה הבנק השקוף ביותר ללקוח, תוך הצנעת רמיזות שנשמעו אולי בעבר, ולפיהן הבשורה תהיה הוזלת תעריפים ניכרת אל מול המוצע בבנקים הוותיקים.
תמונה בהירה יותר ניתנה לפני כמה שבועות, כאשר נחשף מודל העמלות של הבנק: חבילת פעולות ושירותים בדמי מנוי חודשיים. אומנם הבנקים כבר מציעים היום חבילה של פעולות במחיר חודשי קבוע (כ־25 שקלים לחבילה מורחבת ו־10 שקלים לחבילה בסיסית), אך אלו כוללות פעולות עו"ש בלבד. תמורת כמה עשרות שקלים בחודש (הסכום המדויק טרם פורסם), תוכלו לקבל בבנק הדיגיטלי חבילה שתכלול דמי ניהול עו"ש, דמי כרטיס אשראי, דמי הקצאת אשראי, המרה ומשיכת מט"ח, דמי ערבות בנקאית, העברות בנקאיות, הנפקת פנקסי שיקים ושירותי "מנהל כספים אישי".
אם תבצעו את כל הפעולות שמנויות כאן, זו עשויה אולי להיות הצעה אטרקטיבית. העניין הוא שרוב משקי הבית לא מבצעים את כולן, וגם חלק מהפעולות שכן מבוצעות – נעשות בתדירות נמוכה. מה גם שרבים זכאים להנחות שונות בבנקים המתחרים ובהן פטור או הנחה משמעותית בעמלות העו"ש, פנקסי שיקים בחינם, פטור מעמלות בכרטיס האשראי ועוד.
המודל העסקי המתקדם הזה מזכיר דווקא פורמט מיושן מחברות הכבלים והלוויין של לפני יותר מעשור, שבמסגרתו הוצע ללקוחות לקנות את כל החבילה על 200 הערוצים שבה, גם אם הם צופים רק בארבעה מהם. עד כמה אתם מבצעים את הפעולות ומשתמשים בשירותים שכלולים בחבילה, והאם, בהתאם למאפייני ההתנהלות שלכם, המחיר זול יותר בהשוואה למוצע לכם בבנק מתחרה? את השאלה הזו תצטרכו לשאול את עצמכם ולעשות את החשבון, כדי לדעת אם ההצעה כדאית עבורכם או לא.
לבנק דיגיטלי יהיה ערך אמיתי אם, מעבר לנוחות ולדיגיטציה, בסופו של דבר הוא ישאיר בכיס של הלקוח יותר כסף.
