היום אני הולכת פחות להתמקד באוטיזם שיש לי ויותר בהפרעת הקשב והריכוז שלי שאובחנתי בה בגיל צעיר יותר. אני בטוחה שהרבה יותר אנשים יכולים להזדהות עם ההפרעה הזו בגלל שקשב וריכוז זו "בעיה" הרבה יותר נפוצה מאשר מלהיות על הספקטרום.
יש המון סוגים שונים של ADHD ולכל אחד חוויה שונה. אבל אם יש משהו שאני רוצה להתמקד בו זה לא חוסר היכולת שלי להתרכז או ההיפראקטיביות שלי, ואפילו לא בנטייה שלי לעבור מנושא לנושא מהר מדי, בלי להתמקד בפרטים הקטנים. אני רוצה לדבר על הבלאגן שיש לי בראש בכל מה שקשור לארגון זמנים והצרות שאני יכולה להיכנס אליהן בגללו.
זה מתבטא בכך שאני לא מגיעה למקומות שאני אמורה להגיע אליהם כי אני שוכחת. או שפתאום אני נזכרת שקבעתי שני דברים באותו הזמן. זה גם בא לידי ביטוי כשאני הולכת למקום שאני לא אמורה להיות בו בגלל שהתבלבלתי בתאריך.
לפעמים ההשלכות יכולות להיות די גרועות. אני יכולה להצטייר כבן אדם לא מהימן ואני בדרך כלל אתבקש לפרוש מדבר שהייתי אמורה להתחייב אליו (מה שלמען האמת אני יכולה להבין). גם יכול לקרות שאם אני שוכחת שיש לי פגישה עם מטפלת או שיעור פרטני, אני או ההורים שלי עדיין צריכים לשלם כי לא הודעתי בהתראה מוקדמת מספיק שאיעדר (מה שאני יכולה להבין עוד יותר). והכי גרוע, הוא שאנשים כועסים עליי, מה שגורם לי לכעוס, ואז נוצר ריב ענק ביני לבינם.
אני רוצה לציין באופן חד וחלק: ניסיתי, ואני עדיין מנסה כל דרך אפשרית שעולה כדי שאיכשהו אצליח לארגן את הזמן שלי באופן שאזכור מה יש לי בלו"ז ולפעמים זה עובד! הבעיה היחידה היא שזה לא תמיד עובר את מבחן הזמן.
אני יכולה למצוא שיטה ממש טובה שאתלהב ממנה בהתחלה והיא תעזור לי לנשך שבוע שבועיים עד שפתאום אני שוכחת להשתמש בה או משתעממת ממנה וצריכה לעבור למשהו אחר. שיטה שממש עוזרת לי למשל היא שאנשים שאני קובעת איתם פגישה מזכירים לי באופן אישי. זה מקסים והכל, אבל אני לא תמיד מרגישה בנוח לבקש מאנשים לעשות את זה. ככה אני מפילה על אנשים אחרים בעיה שאני זו שצריכה להתמודד איתה.
לנהל זמן זה דבר קשה, בעיקר כשהזמן לא מחכה לאף אחד וכשלא מצליחים לנהל אותו באופן חוזר ונשנה זו כבר יכולה להיות בעיה. אני לא רוצה להשתמש בקשב וריכוז שלי בתור תירוץ לאיחורים ולהברזות. אני לא רוצה שאף אחד יעשה לי הנחות בגלל זה.
אם יש לכם עצה או רעיון על איך אני יכולה לנהל את הזמן שלי באופן יותר משמעותי אני יותר מאשמח לשמוע.
