שאול מופז היה הרמטכ"ל בזמן מבצע 'חומת מגן', שבימים אלו מציינים לו עשרים שנה. מופז גם היה שר ביטחון בשנים קשות של טרור, ולכן היה טבעי מאוד לזמן אותו למהדורה המרכזית של חדשות 12 ולשמוע את הצעותיו להתמודדות של הממשלה והצבא עם גל פיגועי הטרור החדש.
מופז דיבר בין השאר על הצורך באיסוף הנשקים הלא חוקיים במגזר הערבי וגם פירט כיצד הדברים אמורים להיעשות: בשלב ראשון לאפשר במשך חצי שנה לאזרחים להחזיר מרצונם את הנשקים, ואז באמצעות חקיקה להעמיד לדין את כל מי שימשיך להחזיק בנשק באופן לא חוקי. הריאיון הקצר עם מופז היה רלוונטי, ענייני, והגיוני אבל אז הגיע רגע מיותר של יחסי ציבור שלפחות אצלי השאיר טעם מוזר בפה. לפני שנפרד ממנו והודה לו, אמר לו המגיש דני קושמרו: "אני גם אומר לקראת סיום השיחה שלנו שאתה מוציא עכשיו ספר עם סיפור החיים האישי והמרתק שלך – 'המסע הישראלי שלי', על ילד שהגיע מטהרן, והתקדם, והגיע למקומות הכי גבוהים". ברגע הזה, יכלו הצופים בבית להבחין בכך שליד מופז מונח ספר. הוא אמנם לא הציג אותו למצלמה, אבל הניח עליו את ידו בזמן שקושמרו פרגן.
הרגע הזה לא כיבד את המהדורה ולא את מופז. זו הרי לא הייתה תכנית לייט נייט, ולא תכנית בוקר נינוחה, אלא מהדורת חדשות חמורת סבר, בעיצומו של גל פיגועים. מופז לא הוזמן לראיון אישי ואינטימי עם רפי רשף אלא לאולפן חדשות כמומחה ובעל ניסיון להתמודדות עם טרור. אני גם מעריך שספרו החדש של מופז הוא ספר מעניין שיימכר טוב, מכיוון שיש לו סיפור שמצדיק ביוגרפיה. לכן לא ברור בשביל מה היינו צריכים לקבל את הפרסומת הזאת, תוך כדי כתבות וראיונות על גל פיגועים.
מילא אם קושמרו היה אומר שבספרו החדש של מופז אפשר לקרוא עוד על התמודדות עם פיגועי טרור ועל אירועי חומת מגן, הקידום הזה היה מתחבר באופן יותר טבעי, אבל הבחירה דווקא הייתה לשווק את הפן הביוגרפי של הספר, על "הילד שהגיע מטהרן", מה שהפך את החיבור בין הריאיון לספר, למנותק ומאולץ.
יכול להיות שצופי הטלוויזיה המסחרית כבר כל כך התרגלו לערבוב בין חדשות לפרסום, כך שיש להם כבר קהות חושים כלפי כל קידום ושיווק, גם כשדוחפים אותו באמצע החדשות. ובכל זאת, הסיומת הזאת של הריאיון עם מופז, שהייתה תלושה מתוכן הריאיון, הותירה תחושה לא נוחה שהרמטכ"ל במיל' הגיע לאולפן בעיקר כדי לשווק את ספרו החדש, והרושם הזה לא היה מכבד.
