ההמולה התקשורתית סביב השימוש של משטרת ישראל בתוכנת פגאסוס של חברת NSO תמוהה, ונשענת על השקפת עולם ישנה שלפיה האיום הגדול על האזרח הבודד מגיע מכיוונה של המדינה. סכנה זו הייתה אמיתית, ועודנה ממשית במספר מדינות שהווייתן נתקעה במאה הקודמת. אולם כיום, לאחר השינויים הכלכליים שהובילו לעליונותן הבלתי-מעורערת של חברות הטכנולוגיה, במרבית מדינות העולם המערבי מוקד האיום אחר, ומשכנו העיקרי נמצא בעמק הסיליקון.
אורוול לימד אותנו לחשוש מהטוטליטריות, וקריאתו עודנה רלוונטית. כוחם של ארגוני עתק חסרי רסנים עדיין מאיים על זכויות אדם בסיסיות ויסודיות. אולם בעוד שפעם דמותה של מפלצת זו הייתה המדינה, אשר לגווניה השונים (מן הימין ומן השמאל) רמסה את האדם הבודד, נדמה שבשנים האחרונות גופים חדשים תפסו את המקום המסוכן והמפוקפק.
גוגל, אפל, מטא (פייסבוק) טוויטר וחבריהן הצליחו ליצור אינדוקטרינציה מושלמת. חברות אלו לא רק חודרות באופן יומיומי לעולמנו הפרטי באמצעותנו (שזה הישג מרשים כשלעצמו), אלא שהן אף מצליחות לעשות זאת בהסכמתנו המוחלטת. מדוע כתבי החדשות דנים בפליאה וסערה על כך שמשטרת ישראל חדרה לפרטיות אזרחיה (שלא נשכח, כדי לשמור על הסדר הציבורי), ושוכחים לציין שחברות אחרות, בעלות תקציבים גדולים בהרבה (תבדקו פי כמה, זה מפחיד), עושות זאת באופן תדיר? הזכות לפרטיות הופרה, לכאורה, על ידי משטרת ישראל, והסוגייה גוררת התרעמות עמוקה בקרב הקהילה התקשורתית הרחבה, אולם זכות זו מופרת באופן תדיר ויומיומי על ידי גופים גדולים בהרבה, והיכן הזעקה?
כמובן שיש למצות את הדין אם יימצא שהמשטרה פעלה בניגוד לחוק. אולם הסיבה לכך שדיוני אולפני הטלוויזיה מצטמצמים אל העניין המשטרתי ושוכחים לציין את החדירה המתמדת של גופי הטכנולוגיה לחיינו היא תכלית הבעיה: כוחם העצום של גופים אלו הצליח להשליט סדר יום שבו זה נראה טבעי ולגיטימי שגופים חוץ-ממשלתיים יעקבו אחר פעולותינו היומיומיות, ילמדו אחת טיב אופיינו, ויחשפו את סודותינו הכמוסים.
עידן הפרטיות תם. ההתרגשות מפריצת הטלפונים הממוקדת של משטרת ישראל אינה אלא טיפה באוקיינוס טוטליטרי זה, ומצביעה על התודעה הכוזבת המטלטלת שאפיינה את מרבית מאולפני החדשות בשבוע האחרון. אם רוצים להילחם בסוגיה יש לפקוח את העיניים ולהצביע על מקור הבעיה האמיתי – לא משטרת ישראל ואף לא מדינת ישראל הן אלו שחודרות באופן יומיומי לפרטיותנו, כי אם חברות אחרות, שמקורן הרחק מעבר לים והימצאותן בכיסנו, באוזננו, במכוניתנו ועל שולחננו בכל דקה ודקה של היום. בהחלט יש להילחם בפעילות משטרתית שאינה תקינה, אך במקביל יש לפעול כנגד הפרת פרטיות משמעותית יותר, שנדמה שכמעט ולגמרי נשכחה.
החדירה לפרטיות מטעם הגופים החזקים בעולם היא סוד הצלחתם, אולם היא גם מקור סכנתם. החשש מההשלכות של חברה היודעת הכל על לקוחותיה גדולה בעשרות מונים מחברה ללא נתונים שכאלו, חזקה ומבוססת ככל שתהיה.
חברות הביג-טק פועלות על-מנת למקסם את הצלחתן הכלכלית. זה טיבו של השוק החופשי ובזה כוחו. אולם יש לזכור דבר נוסף: השוק החופשי מבוסס על תחרות, וכאשר היא נעלמת, סיכויי הצלחתו הולכים ופוחתים. יש לעודד את התחרות, וכאשר היא נפגמת מהתעצמות מוגזמת של חברה כזו או אחרת – יש לפעול למיגורה. כלכלה חופשית משגשגת היא כזו שהמונופולים המובהקים שבה מוגבלים ומרוסנים כדי למקסם את התחרות הטבעית והמבורכת.
