בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. פעם זה הצונאמי המדיני שיגרום לבידוד ישראל, פעם זו העברת שגרירות ארה"ב לירושלים שתביא מהומות, פעם זה נאום נתניהו בקונגרס שישבור את יחסנו עם הבית הלבן. נבואות זעם רבות צפות בכותרות העיתונים ומבשרות על ארמגדון, ולכל תקופה ארמגדון משלה. הארמגדון הנוכחי, בוודאי שמתם לב, הוא חקיקת פסקת ההתגברות, שהיא היא קץ הדמוקרטיה.
האיום התורן על קץ הדמוקרטיה מזכיר לי איך גורו גידול ילדים הסביר פעם ש"אם לא תאכל יבוא שוטר" כוחו יפה עד שפעם אחת הילד יאזור אומץ ולא יאכל. אז הוא יבין לפתע שלא רק שלא יבוא שוטר, אלא שאין משטרה בכלל. טענת קץ כל הקצים התבדתה כל כך הרבה פעמים, שהשימוש בה מעורר במקרה הטוב פיהוק ובמקרה הרע תחושה שמישהו מנסה לשמור על השמנת שלו.
השבוע התפרסמו עצומות של מרצים למשפט חוקתי שהביעו את התנגדותם לחקיקת ההתגברות. לאחר מכן עצומת דיקאני הפקולטות למשפטים ואז ראיונות רדיו של שופטי העליון בדימוס, שקיימו את הפסוק המקראי "משפט אחד יהיה לכם". הם העלו את המחשבה שאם כולם חושבים אותו הדבר, אומרים את אותם הדברים ועושים את אותו הדבר, אולי הדמוקרטיה שהם כה מזהירים מפני התפרקותה, כלל אינה דמוקרטיה שיש להתגאות בה. שאולי אחדות הדעים בין האחוס"לים מטרידה הרבה יותר. עד כדי כך מטרידה, שיושב לו האזרח על כורסת הטלוויזיה ואומר "אם זו הדמוקרטיה שמאוימת להיהרס, נו, לא הפסד גדול כל כך".
עוד דעות באתר מקור ראשון
–פסקת ההתגברות תחזיר את הביקורת השיפוטית לממדיה הטבעיים
–להימנע מכיפופי ידיים: יש תחליף ראוי לפסקת ההתגברות
–פסקת ההתגברות: על חגיגות מוקדמות ו"הצהרות חוק"
–פסקת ההתגברות תמנע מהמחנה האנטי-דמוקרטי לכפות את דעתו
–פסקת ההתגברות היא ההתחלה: מלאכת איזון הרשויות עוד ארוכה
וכמובן, הדמוקרטיה שתיהרס היא זו שהחלה ב-1992 עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואשר הפכה לדמוקרטיה של ממש בבג"ץ בנק מזרחי של אהרון ברק – המהפכה החוקתית. ומה הייתה ישראל קודם לכן? אני גאה להכריז בזאת כי מדינת ישראל הייתה מאז ומעולם דמוקרטיה. ואם פסילת החלטות שלטוניות על ידי בג"ץ הם ערובה לכך, והם לא, אז כדאי לדעת שעוד קודם המהפכה החוקתית, שאותה מבקשת פסקת ההתגברות לאזן, ידע בג"ץ להגביל את השלטון: כך בבג"ץ קול העם, בבג"ץ בז'רנו, בג"ץ שייב, בג"ץ קטלן, בג"ץ גואטה.
נביאי חורבן הדמוקרטיה מעלים אפשרות: מה יקרה אם הכנסת תחוקק יום אחד לבטל אזרחותם של כל הג'ינג'ים, מי יבלום את החקיקה? ואם בתסריטי בלהות עסקינן, מה יקרה אם בג"ץ יפסול כל החלטה שלטונית שיוציא מידיו השלטון עד כדי קיפאון? או לחילופין, מה יקרה אם הוא יאשר את חוק הג'ינג'ים? מי יגביל את בג"ץ? תסריטי האימים נועדו להציג את נבחרי הציבור כחבורת מטורללים שללא הבלם השיפוטי, לרפובליקת בננות היינו, ולחלם דמינו. מדי פעם בפעם נואמים שופטים ומרהיבים כי הודות להם, הודות לבג"ץ חזק, לא יקום פה משטר נאצי. כאילו שאם יום אחד יקום לו היטלר בגרסה יידישקאית, תהיה זו אסתר חיות שתרכב על חמור חמושה רומח ותכריע את הצר.
העת להרגיע את הג'ינג'ים באשר הם: אינכם בסכנת הכחדה. הדיון הציבורי הרחיק לקצוות, כדי להימנע מדיון עקרוני. כי דיון במהות הדמוקרטיה, שייך אל תושבי מגדל השן בהר הצופים שמרגישים כי ביתם החל פונה ימינה. ייתכן שפסקת ההתגברות כפי שמוצעת כעת זקוקה לאדריכלות פנים, אלא שנשיאת העליון חיות מסרבת לדון בה. "מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם", נאמה היום. כאשר עוברים על כל ההחלטות השלטוניות שפסל בג"ץ, אולי מחציתם נפסלו בעילה של פגיעה בזכויות אדם. ומה כל השאר?
***
בעוד כמה עשורים ישאלו אותי ילדיי היכן הייתי כשהדמוקרטיה הישראלית קרסה, כשהכול כאן התמוטט, כשהמפעל הציוני נמוג. אספר להם שישבתי במרפסת, עישנתי סיגריית מנטה ולגמתי מקפה שחור שהכנתי על הגז. אסביר להם "תראו, אני ששרדתי את התופת ב"צונאמי המדיני", מה זה בשבילי פסקת התגברות".
