מהי הבשורה הצרכנית הגדולה ביותר שהתרחשה בישראל בעשור האחרון? רובנו נוטים לחשוב שהיא קשורה למזון, לקניות או לתקשורת. ובכן, נקודת המוצא היא שתואר מכובד כזה צריך להיות קשור בחיסכון משמעותי מאוד למשקי הבית. עם כל הכבוד לשלל רפורמות שנכנסו לתוקף במרוצת השנים, כגון הרפורמה בסלולר שהורידה את מחירי השיחות לרצפה או הפטור ממע"מ (עד 75 דולר) על קניות בחו"ל שכולנו מחבבים במיוחד, ישנו צעד הרבה יותר משמעותי שנעשה בשנים האחרונות וחוסך לנו סכומים הרבה יותר גבוהים.
אשר להוזלות בסלולר ובמיסי הקנייה וכן מהלכים נוספים שהיטיבו עם הצרכן הישראלי, כל אחד מהם מסתכם בחיסכון של כמה עשרות, אולי מאות ובמקרה הטוב והנדיר למדי – אלפי שקלים בודדים בשנה. אבל יש צעד אחד שחסך ויחסוך לרבים עשרות אלפי שקלים, ולעיתים אף מאות אלפי שקלים לאורך השנים.
הצעד הזה הוא הקמת המסלקה הפנסיונית. מאחורי המושג הטרחני והלא ממש מוכר, מסתתר צעד שמאפשר כיום לכל אזרחי ישראל לדעת איפה נמצאים כספי החסכונות שלהם, בכמה כסף מדובר, מי מנהל אותו, היכן הוא מושקע וכמה עמלות הם משלמים.
זה נשמע אולי טריוויאלי ומתבקש, אבל כמו שקשה להאמין שאך לפני שנים לא רבות היינו צריכים לקחת משכנתא כדי לעמוד בעלות שיחה לחו"ל, כך עד לפני שנים ספורות החסכונות שלנו שכנו מאחורי מסך של ערפל כבד. המסלקה הפנסיונית, שהוקמה ב־2013, היא מערכת בפיקוח ממשלתי המרכזת את כל המידע על חסכונות הציבור מהגופים הפנסיוניים השונים הקיימים בישראל. מדובר בעשרות גופים מוסדיים המנהלים מאות קופות גמל, קרנות פנסיה, השתלמות וביטוחים, בסכום מצטבר של יותר מ־2 טריליון שקל.
המהלך הזה סדק את חומת הערפל שממנה נהנו חברות הביטוח, הפנסיה, הגמל וחלק מהסוכנים ומנהלי ההסדרים הפנסיוניים. לרבים מאיתנו הערפל הזה גרם לוותר על הניסיון להבין היכן נמצאים החסכונות שלנו. המציאות שהשתנתה מאפשרת לקבל תמונה מפורטת על כל החסכונות והתנאים הנלווים להם, ולבחון כיצד והיכן אפשר להוזיל דמי ניהול ועלויות אחרות.
על בסיס המסלקה נבנתה גם התשתית לממשק האינטרנט "הר הכסף", המאפשר לקבל מידע על חסכונות "אבודים", ללא צורך להיעזר בכל מיני חברות ה"מתמחות" באיתור כספים. כמו כן נבנתה התשתית ל"הר הביטוח" – הממשק החינמי שמאפשר קבלת פירוט של פוליסות הביטוח שאתם מחזיקים בהן וכמה הן עולות לכם.
בעידן שבו המידע כה נגיש, אין סיבה שהכסף שלנו יישאר מאחורי מסך עשן. את המהפכה הזו אי אפשר לעצור
בעידן שבו המידע כה נגיש, מהיר ומעודכן, אין שום סיבה שהכסף שלנו יישאר מאחורי מסך עשן. אי הבהירות הזו אולי עושה טוב לגופים הפיננסיים ולמתווכים השונים שמנצלים את חוסר ההבנה ואת מיעוט התחרות הנגזרת מכך, אבל היום גם הם מבינים שאין באפשרותם לעצור את המהפכה.
הצעד החשוב הזה הוא רק התחלת הדרך. מאז שהמסלקה נבנתה חלפו כבר שמונה שנים, והיא חייבת להשתדרג. התמונה המתקבלת עדיין אינה בהירה מספיק, ועדיין יש חסמים שאינם מאפשרים לנו לקבל מידע מלא ועדכני ולבצע פעולות במהירות ובקלות. למשל, חוסך שנכנס ל"אזור האישי" באתר קרן הפנסיה או קופת הגמל, ורואה את יתרות הכסף שמופיעות שם, לא תמיד מודע לכך שהן נכונות ללפני חודש וחצי, ושייתכן שמאז הסכומים עלו או ירדו באחוזים ניכרים. מדוע שהיתרה לא תהיה מעודכנת לאתמול? כך גם בקשה להעברת כספים, שינוי מסלול חיסכון או משיכה עלולים לקחת שבועיים ויותר, במקום מספר שעות או ימים ספורים לכל היותר.
ברשות שוק ההון השכילו להבין שאף אחד לא צריך למנוע מאיתנו לקבל את כל המידע העדכני ביותר, ולבצע פעולות בלחיצת כפתור. תחת הכותרת "פנסיה 2025" החלו להניע שם מהלך לשדרוג המסלקה, ובמסגרתו יחויבו כל השחקנים לפתח תשתיות API המאפשרות את שיתוף המידע. הצעד הזה צפוי לכלול בין היתר השקת אפליקציה שתרכז את כל המידע העדכני על החסכונות של הלקוח, מכל הגופים המוסדיים בצורה בהירה, ותאפשר לבצע פעולות כגון העברות כספים, שינוי מסלולי השקעה, ניהול מוטבים ועוד.
לבחור הלוואה מועדפת
הנגישות והשקיפות בחסכונות הפנסיוניים הן צלע אחת של הבשורה הצרכנית־פיננסית. הצלע השנייה היא תחילתו של עידן הבנקאות הפתוחה. בדומה למהלך בחסכונות הפנסיוניים, גם במערכת הבנקאית יש חשיבות להקמת ממשק שיאפשר קבלת תמונה עדכנית וממצה של המצב הפיננסי – יתרות, חסכונות, הלוואות ועוד. לא רק מהבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש השוטף, אלא מכל הגופים הפיננסיים שבהם יש לנו יתרות או חובות – בנקים אחרים, חברות כרטיסי אשראי ועוד.
יתרה מכך, הבנקאות הפתוחה תאפשר לשחקנים חדשים, לאו דווקא בנקים, לגשת אל המידע של הלקוח בהסכמתו, ולהציע לו שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו. הם יציעו לו הצעות אטרקטיביות יותר – הלוואה זולה יותר, או פיקדון בריבית גבוהה יותר – באפליקציה נוחה ונגישה. כמו הפחתת דמי ניהול בפנסיה, גם הלוואה בריבית נמוכה יותר או פיקדון מניב יותר, עשויים להשאיר לנו יותר כסף בחשבון.
אף שמדובר בבשורה חשובה, פרק זמן ארוך צפוי לעבור עד שהתוכניות הללו יושלמו. שינויים משמעותיים ראשונים אנחנו צפויים לראות רק לקראת סוף שנת 2022, וחבל. הרגולטרים – מהגופים המפקחים ועד ועדות הכספים והכלכלה בכנסת – היו צריכים לצמצם בהרבה את לוחות הזמנים. ובכל זאת, הגופים הפיננסיים הפנימו כבר שלא ניתן להילחם במהפכה. ולכן, ככל שהם יקדימו את המועד ויאפשרו שיקוף מידע, גם אם באופן "וולונטרי", כך הם צפויים לזכות גם בנקודות זכות מצד לקוחותיהם.
אין ספק שהמהלכים הללו מהווים שינוי דרמטי של כללי המשחק. למעשה, לכל אחד תהיה ביד גישה קלה, פשוטה ועדכנית לכל המידע הקשור בכסף שלו. מציאות כזו גם מחייבת אותנו לעשות שיעורי בית ולהתכונן כראוי – לנצל את הנגישות והבהירות ולבצע את ההחלטות הנכונות, שיגרמו לנו לשלם פחות וישאירו יותר כסף בכיס.
