התמונות משכונת מעלה הזיתים בלילה שבין מוצ"ש לראשון היו לא פחות ממדהימות.
זריקות האבנים ובקבוקי התבערה על בתי השכונה היהודית כבר הפכו לסוג של שגרה, אך בלילה ההוא הצטרף לחגיגת ירי זיקוקים שנמשך אל תוך הלילה. חיי התושבים שגם כך אינם קלים, הפכו לגיהינם בעקבות האירועים, אך בכלי התקשורת הלילה הקשה עבר כמעט ללא כל התייחסות.
בערוצי הטלוויזיה השונים נרשמה אתמול דממה כמעט מוחלטת אל מול האירועים, עם שני יוצאים מן הכלל שמעידים למרבה הצער דברים לא טובים על הכלל. מי שנתנו פתחון פה לתושבי השכונה היו העיתונאי קלמן ליבסקינד, בתכניתו המעולה "עצם העניין" בכאן 11, ויערה זרד בתכניתה היומית בערוץ 20. שניהם אירחו תושבות מהשכונה, שסיפרו על ליל הבלהות, והציגו קטעי וידאו מדהימים שצולמו בשכונה בלילה שחלף.
שתי המרואיינות, עדי שרגאי וירדן דהאן, סיפרו על הלילה הקשה, והתיאורים נשמעו כלקוחים מסמטאות עזה – לא משכונה הנמצאת מרחק חמש דקות נסיעה בקושי מהכותל המערבי. "ירי זיקוקים בכינון ישיר לעבר השכונה, לעבר בתים, לעבר חצרות של השכנים", תיארו. "כל זה במקביל לידוי אבנים ובקבוקי תבערה. במשך שעתיים היינו נצורים בשכונה. המשטרה הבטיחה שהעניינים בטיפול אך השוטרים הגיעו רק אחרי 20 דקות".
כאמור, חלקים מהאירוע תועדו, והסרטונים קשים לצפיה ומרשימים בו זמנית. אך למרות זאת הביטוי התקשורתי שניתן לאירועי מוצ"ש הצטמצם לשתי התכניות הללו בלבד.
מתברר שלחלק מכלי התקשורת, במיוחד המרכזיים שבהם, לא נוח עם התמונות הללו. יש מי שמעוניין שלא נכיר את הטרור המשתלט על אזורים שלמים בליבה של בירת ישראל, לא בשוליים. נוח יותר לעצום את העיניים מאשר להתמודד עם הידיעה על אובדן המשילות בחלקים שלמים בירושלים. גם במדיה הדיגיטלית מצא הסיפור ביטוי בולט בעיקר בכלי תקשורת המזוהים עם הימין: אתר ערוץ 7, אתר ערוץ 20, וכן אתר האינטרנט שבו אתם קוראים כעת. תקשורת המיינסטרים הדיגיטלית התעלמה אף היא מהלילה הקשה.
איש מהמתעלמים כמובן לא עשה זאת במכוון; זה פשוט לא מעניין אותם. מבחינתם זה לא חדשות. סדר היום של התקשורת הישראלית הוא עדיין סדר היום של שיינקין, בוגרשוב ואלנבי. מה שמחוץ למדינת תל אביב הוא במקרה הטוב אנקדוטה ובמקרה הפחות טוב לא קיים. תזכרו את זה בפעם הבאה שמישהו יספר לכם עד כמה השתנתה התקשורת הישראלית בעשורים האחרונים.
