ממשלת ישראל קיבלה החלטה להקים אוניברסיטה בגליל, וביום חמישי האחרון הכריז שר המשפטים גדעון סער בכנס שהתקיים בעכו שאכן תוקם אוניברסיטה, כפי הנראה במבנה של רב-קמפוס שבו תהיינה שותפות מספר מכללות מן הגליל. רבים המתגוררים במרכז הארץ, וביניהם גם חלק ממקבלי ההחלטות, אינם מכירים את המכללות האקדמיות שבגליל, מוסדות שבכל אחד מהם יש עשרות פרופסורים, מאות חברי סגל אקדמי, אלפי סטודנטים קמפוסים נרחבים וירוקים ועשרות אלפי מטרים מרובעים של מבנים וכיתות לימוד, ספריה, מרכזי חדשנות, מעבדות ואולמות המאובזרים במיטב ציוד ההוראה וטכנולוגית ההוראה המקוונת.
מוסדות אלו פרוסים על פני כל הגליל כשהמרחק בין מוסד למשנהו גדולים מאוד, כך לדוגמא המרחק מהמכללה האקדמית גליל המערבי למכללה האקדמית תל חי הוא כ-85 קילומטרים, למכללת כינרת הוא כ-80 קילומטרים ולמכללת עמק יזרעאל ולמכללת צפת המרחק הוא כ-50 קילומטרים. גם המרחקים שבין כל אחת מהמכללות לאחרת גדול במידה דומה. כדי לעבור מרחקים אלו נדרשים בשעות העומס התחברותי משכי נסיעה ארוכים ומייגעים, ולכן לא ניתן לחבר את המוסדות המרוחקים הללו למוסד אקדמי אחד שיצליח לספק לסטודנטים הלומדים בו תנאי למידה נוחים כפי שקיים באוניברסיטאות האחרות בישראל.
קיימות בעיות רבות אחרות בניסיון לאחד מוסדות מרוחקים תחת גג אחד, כמו הקושי של מנהלי המוסד המאוחד להימנע מהעדפה של קמפוסים אליהם הם משתייכים בהקצאת התקציבים, בפיתוח תכניות הלימוד, בקידום חברי הסגל ועוד.
איחוד כזה צפוי ליצור סכסוכים, מרירות ואף ניכור בין חברי הסגל בקמפוסים השונים. במקום להקים אוניברסיטה רב-קמפוסית שלה חסרונות רבים, עדיף בתקצוב דומה להפוך שלוש מן המכללות שבגליל לאוניברסיטאות נפרדות בגודל קטן-עד-בינוני הדומות בגודלן לאלו של אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם, דוגמת אוניברסיטת וושינגטון אנד לי הנמצאת בלקסינגטון שבוורג'יניה שבה לומדים כ-2,200 סטודנטים לתארים ראשונים, שניים ושלישיים. האוניברסיטה כוללת בית ספר למסחר, כלכלה ופוליטיקה ובית ספר למשפטים, וחלק ניכר מהסטודנטים לומדים מנהל עסקים וחשבונאות. המוסד ותיק מאוד ונחשב לאוניברסיטה איכותית ומבוקשת.
גם ב-California Institute of Technology שנוסדה ב-1891 לומדים רק כ-2,200 סטודנטים, כמחציתם לתואר ראשון; מדובר באוניברסיטה הנחשבת איכותית ביותר ובין בוגריה וחברי הסגל שלה ניתן למצוא זוכי פרס נובל, וזוכים בפרסים מדעיים אחרים. באוניברסיטה ניתן ללמוד בין היתר ביולוגיה, כימיה, הנדסה כימית, גיאולוגיה, מדעי החברה, פיזיקה, ועוד. באוניברסיטת קולגייט הממוקמת בהמילטון, ניו-יורק לומדים כ-3,000 סטודנטים, כרבע מהם בני מיעוטים.
השאלה שקובעי המדיניות צריכים לבחון היא האם לאיחוד מכללות לרב קמפוס יש יתרונות המפצים על נזקי האיחוד? או במילים אחרות- האם לאוניברסיטה גדולה המאוחדת ממספר קמפוסים מרוחקים קיים יתרון על פני מספר אוניברסיטאות קטנות ועצמאיות. אין לי ספק שהקמת שלוש אוניברסיטאות עצמאיות בגליל עדיפה בהרבה על פני איחוד קמפוסים מרוחקים, כשעלות הקמתן ותקצובן תהייה דומה לזו של רב קמפוס. אני גם משוכנע שהקצאת משאבים הדומה לזו הניתנת לאוניברסיטאות האחרות בישראל תאפשר לאותן אוניברסיטאות להתפתח בתוך מספר שנים למוסדות מפוארים וחזקים. לצערי, למרות שהקמת שלוש אוניברסיטאות עדיפה על רב קמפוס, שמעתי מחלק מראשי הרשויות שבגליל הערכה שיהיה קשה לאשר את הקמתן של שלוש אוניברסיטאות בגליל, מאחר שאפילו הקמת אוניברסיטה אחת נתקלה בקשיים רבים, ולכן עדיף להסכים להקמתה של אחת בלבד.
זהו טיעון קלוש שאסור לנו להשלים עימו, מאחר שאנו מחויבים לבחור באפיק שיוביל לפיתוח ולשגשוג המירבי של הגליל ולשגשוגה של מדינת ישראל. הקמתן של שלושה מוסדות אוניברסיטאיים במכללות אקדמיות שבגליל כרוכה בעלות נמוכה למדינה (תוספת של פחות מ 2% מתקציב ההשכלה הגבוהה), ובתשואה עתידית גבוהה ביותר, שתתבטא בצמיחה מהירה של כלכלת הגליל ובגידול עתידי בהכנסות הממשלה ממסים שיפצה אותה לאין שיעור על ההשקעה הנוספת בתקציב ההשכלה הגבוהה.
