אביגיל זית

כתבת התיישבות וחינוך

אלימות במגזר הערבי: הפתרון מתחיל בשינוי היחס למדינה

כשבני המגזר מעודדים מחבלים ומקדמים תנועות אנטי-ציוניות, למה שצעיריו ירגישו מחויבים לחוק הישראלי?

78 ערבים-ישראלים נרצחו מתחילת השנה. כעשרה נרצחים בכל חודש. חמישה רק בימים האחרונים. אירוע רודף אירוע. כך נפתחה אמש (ג') הכתבה של פוראת נסאר בחדשות 12 על האלימות במגזר.

בזירת הרצח האחרונה בחיפה פגש פוראת את ניצב יורם סופר, מפקד מחוז חוף. הוא שאל אותו "אדוני מה עושים עם זה?" וזאת שאלה מצוינת, כי המצב הזה לא יכול להימשך, חייבים למגר את הכאוס במגזר הערבי. אולם לניצב סופר לא הייתה תשובה, ואולי בצדק. זה מורכב.

התחנה הבאה בכתבה הייתה דיון חירום של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל: "אנחנו מטילים את האחריות על המשך השתוללות הפשיעה על המשטרה והממשלה", אמר ח"כ אוסמה סעדי, חבר הוועדה. יש אמת בדבריו, מדינת ישראל אחראית לעצימת העיניים ולגזענות של ציפיות נמוכות מול המגזר הערבי. במשך שנים הייתה הזנחה פושעת של אותם אזרחים, לא השקיעו מספיק בחינוך, בבריאות ובתשתיות שלהם ובעיקר לא דרשו מהם מספיק כשותפים שווים במדינה.

אולם סעדי והוועדה כנראה לא הבינו שזריקת האחריות על אחרים לא תעזור לנרצח הבא. בישיבת החירום הם החליטו על הצעדים המקובלים: הפגנות מול תחנות משטרה וחסימת צירים מרכזיים במדינה. איכשהו, מנהיגי המגזר הערבי לא שקלו יוזמה לשיתוף פעולה ישיר עם המשטרה, כמו למשל לאיסוף נשק לא חוקי. נזכיר שלפני ארבעה חודשים ראינו איך נראות הפגנות של המגזר מול תחנות משטרה: אש, זיקוקים ותימרות עשן. הם ניסו למגר פשיעה על ידי עידוד של ונדליזם – לא מה שהיינו מצפים לראות ממי שמבקש הידוק של שמירה על החוק ובנייה של נורמות הגיוניות בחברה.

במקום לשלח את מצביעיו במוסדות המדינה, ראוי היה שח"כ סעדי היה עובד בלטפח אמון וקשר ביניהם. נראה שהמגזר הערבי, ובראשו הח"כים הערביים, מסרבים לקבל את עצם קיומה של מדינת ישראל ומאליו גם חוקיה ומוסדותיה אינם דבר שראוי בעיניהם להתייחסות מחייבת. כשבני המגזר מעודדים מחבלים ומקדמים תנועות אנטי-ציוניות, למה שצעיריו לא ירגישו בנוח לגנוב נשק מצבא הכיבוש ולהשחית רמזורים שהציב הקלגס הציוני?

רק אתמול פורסמו ברשתות סרטוני שמחה במגזר הערבי לאחר ההודעה על מותו של הלוחם בראל חדריה שמואלי. אחד השורשים העמוקים לנתק בין זרועות המשטרה לרחוב הערבי הוא השנאה היוקדת בלבבות של רבים מדי מהם כלפי מדינת ישראל. אי אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו. אם ערביי ישראל רוצים שחוקי המדינה יחלחלו יום אחד גם לרחובותיהם, כדאי שיתחילו בלהפסיק לשרוף חתיכות בד בצבעי כחול לבן.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.