אתמול, יום חמישי 26 באוגוסט, זועזעה כאבול בירת אפגניסטן בסדרה של פיצוצים עזים מהם נהרגו שלושה עשר חיילים אמריקנים וכמאה וחמישים אזרחים אפגנים. שנים עשר חיילים אמריקנים נוספים ומאות אזרחים מקומיים נפצעו. הגוף שנטל עליו את האחריות לביצוע הפיגועים היה "מדינת האסלאם, מחוז ח'ורסאן" וברור שהמטרה העיקרית של הפיגועים היו חיילי ארה"ב.
בתודעה שלנו, "מדינת האסלאם" היא דאע"ש, הישות המוזרה והאכזרית שהשתלטה על חלקים נרחבים של עיראק וסוריה בשנת 2014, הפחידה את כל העולם, וגרמה למדינות רבות להקים נגדה קואליציה שחיסלה אותה בשנת 2018. אז למען הדיוק, דאע"ש – כשמו – היה "מדינת האסלאם בעראק וסוריה (אל-שאם)", וכבר אז היו לה מספר "מחוזות" נוספים, כלומר קבוצות בעלות אידיאולוגיה דומה שהשתלטו על טריטוריות בסיני, בלוב, בתימן, בניז'ר, בניגריה ובפיליפינים. כיום יצא לאור "המחוז" של מרכז אסיה, המכונה בערבית בכינוי ח'ורסאן, השם הערבי הקלאסי של אזור מרכז אסיה.
"מחוז ח'רסאן" של מדינת האסלאם נוסד בינואר 2015 על ידי חאפט' סעיד ח'אן, שכנראה חוסל בהתקפת מל"ט אמריקני ב-13 באוגוסט 2016. המקום שבו נוסד הארגון היה נפת ננגרהאר שבמזרח אפגניסטן, הרחק מעיני השלטון שהקימו האמריקנים. "מחוז" זה ריכז פעילים פקיסטנים ואפגנים שהחליטו להקים באזורם שלוחה של "מדינת האסלאם בעיראק ובסוריה" (דאע"ש) ולכן הם קיבלו עליהם את מנהיגות אבו בכר אלבגדאדי, הח'ליף של "מדינת האסלאם". הארגון מתנהל באופן חשאי ויש לו כמה אלפי פעילים החיים תחת כיסוי בכל רחבי אפגניסטן. מידי פעם הם מוציאים פיגועים בשיטות מזוויעות כגון פיצוצים ושחיטת אנשים ונשים. באוגוסט 2019 תקף הארגון חתונה של שיעים בכאבול והרג 91 מהחוגגים. במאי 2020 תקף הארגון בית יולדות בשכונה שיעית בכאבול והרג 25 אנשים וביניהם 16 אימהות ויילודים. בשנת 2019 ניהל הצבא האפגני בסיוע אמריקני מבצע צבאי נרחב היקף במחוז ננגרהאר נגד אנשי "מדינת האסלאם", אך נכשל במשימתו ואף הודה בכך.
הבסיס האידיאולוגי של "מדינת האסלאם – מחוז ח'ורסאן" שונה מהמטרות שלמענן פועלים ארגונים אחרים, אלקאעדה וטאליבאן. אלקאעדה דוגלת בג'יהאד עולמי ומקומי נגד המערב ונגד משתפי הפעולה עמו בעולם האסלאמי אבל היא איננה פועלת להקמת ישות טריטוריאלית שבה תיושם השריעה. טאליבאן דוגלים בהשתלטות על טריטוריה ובהשלטת השריעה, אבל מגבילים את עצמם לטריטוריה של אפגניסטן ואינם שואפים להשתלט על מדינות אחרות.
"מדינת האסלאם", לעומתן, דוגלת בהקמת מדינה אסלאמית על טריטוריה ללא גבולות, שכל גבולות המדינות שסומנו על ידי הכופרים הקולוניאליסטים יימחקו, והאסלאם ישלוט בעולם ללא גבולות כפי ששלט בגרסתו המקורית, הטהורה והצרופה, כמו זו של הנביא מחמד במאה השביעית, כפי שהיא מתוארת בספרי ההיסטוריה של ראשית האסלאם.
ההבדלים האידיאולוגיים הביאו את הארגון להכריז על טאליבאן כקבוצה כופרת, ובמיוחד אחרי שטאליבאן הגיע להסכם עם הממשל האמריקני במו"מ שהתקיים ביניהם בקטאר בסוף פברואר 2020. על פי "מדינת האסלאם" אין שום היתר למוסלמי לשבת למו"מ עם כופר ובוודאי שאסור למוסלמי להגיע עם הכופר להסכמה אפילו על נסיגת הכופר מארץ אסלאמית. על פי גישת "מדינת האסלאם" הכופר חייב להסתלק מארץ האסלאם ללא הסכם וללא קבלת שום תמורה.
על בסיס הטענה הזו של "מדינת האסלאם" טוענים דובריה שטאליבאן הם כופרים, וכתוצאה מכך טאליבאן רודפים את אנשי הארגון כדי לחסלם. עם הזמן הצליחו רבים מאנשי "מדינת האסלאם" להתפרס על חלקים נרחבים של אפגניסטן כתאים רדומים, שמידי פעם – כמו אתמול – מתעוררים, מוציאים פיגועים וחוזרים אל המסתור. במהלך 2019 ביצע הארגון 34 פעולות טרור ובמהלך שמונת החודשים הראשונים של 2020 לא פחות מ-220. מנתונים אלו המובאים על ידי החוקר "מיסטר איקס" עולה שפעילות הארגון עולה בקצב מסחרר.
בתודעה הבינלאומית, מאז שחוסל דאע"ש, ובמיוחד מאז שחוסל מנהיגו, אבו בכר אלבגדאדי ב-26 באוקטובר 2019, נמחקה "מדינת האסלאם" מרשימת האיומים, הן במזרח והן במערב. אלא שכבר אז התריעו פרשנים וחוקרים שמדינת האסלאם אמנם איבדה את הטריטוריה שהייתה לה בעיראק וסוריה, אבל רבים מאנשיה, חדורים אמונה בצדקת דרכם, התפזרו לכל עבר והגיעו ליעדים רבים, כולל באירופה, לא כדי להפוך לעורכי דין ורואי חשבון אלא כדי לצבור כוח, להתארגן ולצאת מחדש למאבק על פי התנאים והאפשרויות שיהיו בעתיד. על הדרך, חלק מאלו שהגיעו, או חזרו, לאירופה ביצעו פעולות טרור נוראות, והבולטת בהם היא המתקפה שהם ביצעו ביום שישי, 13 בנובמבר 2015 בפריז, כשתקפו מסעדות, אצטדיון ותיאטרון, רצחו 130 אנשים ופצעו 350.
ב-15 באוגוסט השנה השתלטו טאליבאן על אפגניסטן וארגונים אסלאמיים רבים – חמאס בכללם – שלחו ברכות ואיחולים. "מדינת האסלאם מחוז ח'ורסאן" לא שלח, ובכך הוא הביע את התנגדותו לשלטון טאלבאן.
העתיד הצפוי לאפגניסטן עלול להיות דומה למדיי להווה של עיראק וסוריה: מיליציות קיצוניות וקיצוניות יותר נלחמות זו בזו מלחמת חורמה; מדינות זרות מתערבות בעניינים פנימיים; אזרחים מסכנים שאינם יודעים מי הורג אותם; נשים המנסות לשרוד ללא כל זכויות וילדים הגדלים אל עתיד לא ידוע.
כדי להבין מה היא אפגניסטן, אנחנו יכולים לתאר לעצמנו רכבת הנוסעת אל הגיהנום. כאבול היא תחנה אחת לפני הגיהנום. עצוב
