תקציר האירועים הקודמים: ראש הממשלה מודיע לפני שבוע על הסכם חדש בחסות האו"ם לגירוש המסתננים לפיו אלפים מקבלים בינתיים מעמד בישראל. הוא מותקף על ידי הבייס הימני-ליכודי, כולל נפתלי בנט, משה כחלון ושרים נוספים ושש שעות לאחר מכן מכריז על השעיית ההסכם. ביום שלמחרת הוא מכריז על ביטולו ועל כיוון חדש: פסקת התגברות – והוא זוכה לברכת הדרך מהשותפים. יומיים לאחר מכן מבקשים בנט ושקד לכנס את ועדת שרים לאשר פסקת התגברות צרה מחשש לאובדן המומנטום ונחסמים על ידי נתניהו.
היום בבוקר, ישיבת ראשי קואליציה. יריב לוין דורש פסקת התגברות רחבה הכוללת דרישה לביטול חוק של הכנסת רק פה אחד על ידי בג"ץ, כאשר במקביל מציג היועמ"ש את הדרך המועדפת עליו: חוק יחוקק מחדש רק ברוב של 70 ח"כים ושופטים יבטלו חוק רק ברוב של 6 מתוך 9. בנט שוב דורש מעשים. שעות לאחר מכן נתניהו מודיע על "צוות".
נראה שזו הדרך המועדפת על נתניהו למסמס דברים בשנים האחרונות – הקמת צוותים. הפעם הצוות מוקם בהסכמה עם כחלון ויהיו בו משפטנים, שספק אם ימליצו על הוצאת הכוח מידיו של בג"ץ. כחלון גם הוא מרוצה ומיד המסרים היוצאים מבית מדרשו הם: נדון בפסקת התגברות עד שהציבור ישכח מזה. מצד שני, בסביבת נתניהו הסבירו כי מדובר בדיונים רחבים בדרך לפסקת התגברות "מורחבת" ולא "רחבה".
לא נראה שבימין יוותרו הפעם לנתניהו. הוא יהיה חייב להביא הישג כלשהו ולו בסוגיית המסתננים, אם לא בהסדרת כל המערכת החוקתית. בינתיים, בבית היהודי לא הוציאו הודעות ברכה על הירתמות כחלון ולא סתם. הם רוצים לראות על מה הם חותמים ושם מבהירים כבר עכשיו שלא יתמכו במתווה המתבסס על רוב של 70 ח"כים כי לטענתם מדובר ב"עבודה בעיניים".
בבית היהודי מנסים לשחק משחק כפול. מצד אחד, לא מביעים תמיכה בנתניהו שסופסוף הצליח להביא את כחלון למגרש, טכנית. מצד שני, כל הזמן מבהירים שיגבו כל מהלך של ראש הממשלה בפעולה נגד המסתננים. בינתיים, אפס גיבוי בפועל ויותר מסרים בנוסח "קודם נראה אותו עושה משהו". אם בנט ושקד אכן תומכים בנתניהו, לפחות בתחילת הדרך ובכוונה, עליהם להראות קצת יותר התלהבות. בינתיים נראה שהם צוננים יותר מכחלון. מוזר. בהתחשב בכך שהם היו הדוחפים הנלהבים ביותר בשבוע האחרון.
המשחק הפוליטי משנה את פניו פעמיים בשעה. זה הכלל. אבל אם הפעם תומכי הימין יהיו עקביים יותר וידרשו תוצאות זה עלול להסתיים ממש, ובכן במעשים! נמשיך לעקוב.
