את מאמרו של איש הליכוד מוטי אוחנה ("נמאס לנו מהמתנחלים", "הארץ", 10.06.21) קראתי בדיוק במקביל לקבלת הידיעה המרנינה מהיישוב החדש אביתר שבשומרון. בידיעה סופר על תפילת שחרית שהתקיימה ברוב עם באביתר בה השתתפו אלפים, ובראשם הרב שמואל אליהו רב העיר צפת, בנו של הרב מרדכי אליהו, יחד עם יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון וראש החץ בליכוד של מפעל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
אף אחד שם, מהחוגגים בישוב הטרי בשומרון, לא בדק את מוצאו (העיראקי) של הרב שטרח לפנות בוקר לצאת מביתו בעיר הפיתוח צפת, או את שורשי משפחתו (המעורבים אשכנזים וספרדים) של ראש המועצה שאחז בידו בשמחה ציונית-חלוצית-יהודית אמיתית.
אני יודע מיהו מוטי, ראש המטה של איש השמאל העמוק דן מרידור. אני מכיר ולצערי לא מוקיר. את הכותרת נגד המתנחלים הוא הפך לדגל קבוע, ומה שנשאר זה לשנות את התאריך בכל פעם לפי העניין. אני לא יודע מה עשה מוטי אוחנה כדי להשאיר ולבסס את הליכוד בשלטון, אבל אני כן יודע שתושבי ההתיישבות, כמעוז ליכוד, לא רק שמצביעים למפלגת הליכוד (ברוב מערכות הבחירות המפלגה הגדולה בהתיישבות היא הליכוד), אלא גם מוציאים באמצעות קבוצת ההתיישבות הגדולה שלנו, "הליכוד שלי", אלפי פעילים ללב הערים אשדוד, נתניה, פתח תקווה וראש העין בכל תקופת בחירות. סביר להניח שבאותה העת בה דפקנו על דלתות בראש העין ובפתח תקווה כדי להמריץ מצביעים לליכוד, מוטי באובססיביות אופיינית עסק בטינוף על המתיישבים בנוסח "קדימה", סיוט ממנו כל איש ליכוד רוצה לשכוח, ועליו מוטי מתרפק במאמרו הדוחה.
בשונה מדבריו המסיתים, אנו לא ניקח חלק בשיח השנאה האישית ולא נאמר על אנשים שמסירותם לא מוטלת בספק, כי הם גנבים ובוגדים. אנו, חברי הליכוד עם כיפות ובלי כיפות, מאוחדים. כמי שנולד וגדל בקרית שמונה, וחי שנים רבות בשומרון ביישוב איתמר אני אומר באופן ברור: אנו נחזיר בעזרת ה' את הליכוד לשלטון ואף אחד לא יפריד ביננו, בוודאי לא אנשים שוליים ולא משפיעים כמו מוטי אוחנה.
"השנאה מקלקלת את השורה", וכל מי שכמוני כילה את זמנו על מאמרו של אוחנה נתקל בסתירה הפנימית בה הוא חי, כאשר הוא יוצא נגד הגרעינים התורניים הנפלאים בעיירות הפיתוח, ובאותה נשימה טוען נגד "חובשי הכיפות הקטנות והגדולות" שהזניחו לדבריו את… עיירות הפיתוח. רק שטנה ושנאה יכולות להכיל סתירה הזויה שכזו כלפי אנשים נפלאים שפועלים למען מדינת ישראל הן בעיירות הפיתוח והן במרחבי יהודה ושומרון, בזמן ששונאיהם המרירים לא נוקפים אצבע בשום מפעל ציוני.
איש השוליים החמוץ מוטי אוחנה חולם חלום רטוב על עקירת ישובים. הוא מדבר על "ישראל הראשונה" ו"ישראל השנייה" (כידוע, דן מרידור פטרונו הוא אחלה "ישראל השנייה" ואחלה ליכוד…) ובעצמו מוכיח את רגשי הנחיתות שלו כלפי "ישראל הראשונה" האליטה השמאלנית ורעיונות העוועים שלה. רגשי נחיתות שהופכים לשנאת עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.
