יש משהו מדהים בעיסוק בתנ"ך שמאפשר לגלות כל פעם חידושים בטקסט. זה נובע בעיקר מהגיוון שממנו מורכב הסיפור המקראי, ובספר "דרך הניגודים בפשט המקרא" שכתב מאיר חרמון יש דגש על זוגות של ניגודים. בין היתר מופיעות דמויות בעלות מאפיינים מנוגדים וכך גם הציוויים והסמלים. כשהתחלתי לקרוא את הספר, הבנתי שהחידוש שלו הוא ביכולת לייצר גישה שונה ומאתגרת שמעמידה את הפסוקים המוכרים באור חדש, רענן ובלתי מוכר.
תיאור הספר, כפי שהוא מופיע על גב הספר, מבשר על "גישה מחַדשת לעיון בתנ"ך. לא הניגודים עצמם הם במרכז אלא ההתרחשות והמתח שביניהם. מתוך כך הניגודים שבתנ"ך הופכים למשקפים את החיים עצמם, ולכן נוצר שדה פורה לתובנות של ממש. זה כבר לא סיפור מילולי, זה סרט על החיים. סיפור הניגודים נוטע תודעה של התפתחות, תודעה של תכלית. אחד הנושאים המרכזיים אליהם מגיע הספר הוא נושא המחלוקת. העיון הרענן בפסוקים נותן בידינו תובנות בנושא, המשפיע על סדר היום העולמי".
ובאמת, לאורך הספר ניתן למצוא הרבה דוגמאות מרתקות שמראות איך מעוצב הסיפור המקראי החל מבריאת העולם (למשל היווצרות האור והיבשה), דרך אירועי המבול (כפי שהוא משתקף בדימויים השונים של מלח, ענן, קשת, יונה, עורב ועוד), הציצית (כנף הבגד שמוֹרה על תכלית האדם, מן הפרט השולי ואל המטרה הגדולה), ליקוט המן במדבר, ספירת שבע השבתות מפסח ועד עצרת, חג השבועות, ועוד. לכל סמל יש תפקיד וכאשר מביטים על כך מלמעלה אנחנו מבינים את המשמעות המדהימה שהכתוב מבקש לחדש לנו.
היכולת של הספר לעסוק מצד אחד במחשבה מופשטת תוך ניתוח טקסטואלי עיוני, אך מצד שני המטרה להגיע אל תובנות מעשיות, כמו למשל בפרק על הזוגיות, הם הדברים שמאוד התחברתי אליהם. יש כאן אמירה חשובה: המבנה הלשוני, הסמלי והדימויי הוא למעשה פתח למסרים עבור האדם.
האיסור על השבתת המלח בקרבנות הוא קריאה לעשייה רוחנית כל הזמן; איסוף המן מכוון אל התכוננות ליום השבת תוך ניגוד בין ימי המעשה אל יום השבת שבו שובתים; כנף הבגד שבו מוטל פתיל התכלת מסמל את הדרישה מהאדם להעלות את כל פרטי מעשיו אל הצורה הנעלית ביותר. הניגודים באמת יוצרים ביניהם תהליך של התפתחות.
אגב, הספר יצא לאור אחרי פרויקט מימון המונים מוצלח שבו תמכו אנשים רבים. לשם ההוצאה שלו גייס המחבר מעל 30 אלף שקלים, ובהחלט משמח לראות את ההתעניינות הגוברת בתנ"ך.
מחבר הספר, מאיר חרמון, חיבר בעבר ספר נוסף שעוסק בסמלים בתנ"ך. הדבר המעניין באישיותו זה שהוא לא רק מרצה בתחום התנ"ך ומחשבת ישראל, אלא הוא היה גם שותף בהקמת קיבוץ נאות סמדר בערבה, למד בהרווארד, היה שליח של הסוכנות היהודית בניו זילנד ועוסק גם בנגרות.
"דרך הניגודים בפשט המקרא"
מאיר חרמון
הוצאת ספרי ניב, תשפ"א, 2021
