במשך כשנה שלמה, האקדמיה והעולם כולו, משוועים לישועה. ערב חג פורים לפני שנה בדיוק, 18.3.2020, עמדתי בפעם האחרונה על הפודיום מול סטודנטים בהרצאה פרונטלית. אז, באווירה מבודחת, הגעתי מחופש להרצאה על מנת להדוף את התחזיות הקודרות בנוגע לנגיף אלים שהחל להתפשט בישראל. לא ידעתי אז עד כמה אתגעגע למראה האנושי של הסטודנטים ולדיונים אקדמיים בלתי אמצעים עמם. אין תחליף לסיעור מוחות מול פרצופים אנושיים המשוועים לדעת.
אז נכון, לא הכול שחור. גם כשתותחי נגיף הקורונה תקפו את האנושות בארטילריה כבדה, המוזה לא שתקה. במהירות שיא, האקדמיה בארץ ובעולם קפצה למים העמוקים ותוך ימים נעשתה קפיצה טכנולוגית שלרוב לוקחת שנים. בחסות תוכנת ZOOM, האקדמיה הסתגלה למצב החדש והמשיכה להעשיר את הסטודנטים בחוכמה ובדעת.
מרצים שלפני מרץ 2020 בקושי הצליחו להוציא שיחת וידאו בווטאספ, קפצו למים העמוקים והתאימו, תוך כדי תנועה, את ההוראה הפרונטלית המסורתית להוראה מרחוק. אל יקל הדבר בעיניכם. מעבר לקשיים הטכנולוגיים הכרוכים בכך, הוראה מרחוק מחייבת מיומנויות שונות מאלו הקיימות בהוראה פרונטלית. כל זה לא מנע מליבה של האקדמיה להמשיך לפעום גם בעת משבר עולמי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לא גזען: בן גביר לא המציא שום דבר
– חתול שחור: איך הפכו השותפים ליריבים?
– כשהניהליזם המיני נחגג, מה הפלא שיש הטרדות
במשך שנה שלמה, וליתר דיוק: שלושה סמסטרים (סמסטר ב' וקיץ תש"פ וסמסטר א' תשפ"א), שינתה האקדמיה את פניה. אין לכחד: את הנעשה אין להשיב. בשנים הבאות, גם בחלוף המשבר, ייהנה העולם מפירותיה של ההוראה מרחוק שנכפתה עלינו יום בהיר אחד. החששות כבר מאחורינו ולמידה מקוונת, לפחות בחלק מהקורסים, תהפוך לעניין שבשגרה.
אולם, כאמור, אין תחליף להוראה פרונטלית. בחלוף שנה מפרוץ המשבר, הבשורה כבר כאן. בזכות המדע, ומבצע החיסונים בעקבותיו, האנושות בדרך למכת "נוק אאוט" שתביס את הווירוס האלים. כל מי שתהה מדוע מדינות מתוקנות משקיעות מיליארדים בחינוך, בדעת ובפיתוח האקדמיה, קיבל את התשובה.
בגזרה האקדמית, מה שמצופה מאיתנו כעת, המרצים והסטודנטים כאחד, הוא ללכת להתחסן. רק כך, מעבר לשמירה על בריאותינו, נוכל לשמור על בריאותה של אוכלוסייה בסיכון שלא יכולה להתחסן מסיבות אובייקטיביות. רק כך נוכל, בכוחותינו שלנו, להניע מחדש את המשק ולהחזיר את הפרנסה של רבים.
יתרה מזו, אנו, שעוסקים לילות כימים בפיתוח המחקר והמדע, חייבים לשמש דוגמה אישית ולהביע אמון בגורמי המקצוע והמדע שאישרו את בטיחות החיסונים. אכן, יש לכבד את אלו שעדיין חוששים ושסימני השאלה באשר להשלכות החיסון מטרידים אותם. לצורך כך, מעבר לדוגמה האישית של ראשי המדינה, יש לקיים הסברה, להגביר את השקיפות ולהציף את כל השאלות והחששות. מלאכה זו לא מוטלת רק על הממשלה ומשרד הבריאות, אלא גם עלינו, אנשי המדע.
טוב עשתה, אפוא, אוניברסיטת בר-אילן שהחליטה לקיים פאנל בנושא החיסונים עם צוות המומחים של האוניברסיטה שחלקו מייעץ לממשלת ישראל ולממשלות אחרות בעולם. פאנלים כאלו יציפו את כלל השאלות והחששות. אם כל זה עדיין לא יפייס את דעתם של המתנגדים, ודאי שאין מקום לכפות עליהם חיסון באמצעות חקיקה. חקיקה כזאת, מעבר לעובדה כי אינה מוסרית ואינה ניתנה לאכיפה, תפגע פגיעה קשה ולא מידתית בכבוד האדם ולא תעמוד במבחנים החוקתיים.
תחת זאת, יש להעמיק את תוכנית מתן התמריצים החיוביים למתחסנים. למרות מורכבות הנושא, ואכן יש מורכבות, אני סבור שניתן יהיה להגן בבג"ץ על התניית כניסה למקומות בידור, תרבות ופנאי – לרבות לקמפוסים במוסדות להשכלה גבוהה – בהצגת תעודת מתחסן/מחלים או אישור בדיקת קורונה שלילית. יש לאפשר, כמובן, לכל מי שלא יעמוד בתנאים אלו לנכוח מרחוק בהרצאה, במקביל, באמצעות ZOOM. כך, מחד, נכבד את אוטונומיית הרצון הפרטי של סרבני החיסונים, אולם מאידך נכבד את חבריהם, המתחסנים והמחלימים, החפצים לפקוד את שערי הקמפוסים.
הכותב הוא ד"ר למשפטים, לשעבר עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, מרצה במרכז האקדמי פרס.
