שיר השבוע: בְּנֵי עֶלְיוֹן

אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, גַּם בִּימֵי נְעִילָה.
הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ, הַצִּבּוּר הַנָּאוֹר
נִתְבָּעִין וְנוֹתְנִין – זֶה לְבֵית הַתְּפִלָּה
וְזֶה לְבַעַל פְּעוֹר.

נִתְבָּעִין וְנוֹתְנִין.
אֶת מָה וְאֶת מִי?
אֶת חַיֵּי הַזּוּלָת
בְּשֵׁם קֹדֶשׁ מֻחְלָט.
אֵלּוּ מִשְׁכָּן וְאֵלּוּ לְעֵגֶל –
לַדֶּגֶל, פָנָאטִים, לַדֶּגֶל!

אַשְׁרֵיכֶם, צַדִּיקִים. נִתְבָּעִים וְנוֹתְנִים.
אֵלֶּה בֵּית כְּנֶסֶת, עַד קֵץ הַיָּמִין,
וְאֵלֶּה קְצֵה שְׂמֹאלָה,
לַפְּעוֹר וְלַמֹּלֶךְ,
אֶל מְחוֹלוֹת בֻּבּוֹת־מִין.

אוּלַי הוּא יָחוּס, אוּלַי יְרַחֵם
עֲלֵיכֶם, עַל כֻּלְּכֶם, בְּנֵי עֶלְיוֹן –
אַתֶּם הַדְּבֵקִים בְּבֵית אֱלוֹהֵיכֶם
וּמְמִיתִים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם,

וְאַתֶּם הָעוֹרְכִים לְפָנֵינוּ שֻׁלְחָן
מְגֹאָל בִּרְחוֹב בַּעַל פְּעוֹר,
הַדְּבֵקִים כְּבִלְעָם בְּקִלְלוֹת הַפֻּלְחָן
וְכַאֲתוֹנוֹ יוֹדְעֵי נְעוֹר.

אַשְׁרֵי הַפּוֹתְחִים כִּבְכָל יוֹם בָּתֵּי סֶגֶד,
אַשְׁרֵי הָעוֹסְקִים בִּסְעוּדָה לֹא־מַפְסֶקֶת,
אַשְׁרֵי הַפּוֹרְעִים שֶׁמֵּעַל לְכָל סֶגֶר –

וְאַשְׁרֵי, וְהַפַּעַם בֶּאֱמֶת, הַסֶּקֶר
שֶׁפֻּרְסַם וְהֶרְאָה, וְהֵשִׁיב אֶת נַפְשִׁי,
שֶׁעִם כָּל הַהוּ־הָהּ וְעִם כָּל הַתְּרוּעָה
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִעוּט אַפְסִי.

שָׁמַיִם פְּתוּחִים

אֶל הֶהָרִים נָשָׁאנוּ אֶת עֵינֵינוּ.
אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֵינוּ,
נִסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי הַר הַצּוֹפִים, מִמּוּל,
כָּחֹל־טָהוֹר כְּמַעֲשֶׂה חָמוּל.

תְּפִלּוֹת בְּלַהֲקוֹת הִרְקִיעוּ רוֹמָה
בִּנְדוּדֵיהֶן לִקְרַאת הַסְּתָיו דָּרוֹמָה;
מִי שֶׁנָּשָׂא רֹאשׁוֹ יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת
לְמֵרָחוֹק שֶׁהֵן נָשְׂאוּ אִגְּרוֹת.

בְּפֶה עָטוּף, בְּאַף מְעַט נִשְׁנָק,
נָשַׁמְנוּ רִאשׁוֹנִים אֶת הַשָּׁנָה;
טָעַמְנוּ רִאשׁוֹנִים אֶת טַעַם אֶשְׁכּוֹלֶיהָ
כִּי בַּתְּפִלּוֹת הַמְּקֻצָּר קוֹלֵעַ.

שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בִּלְבַד בְּתוֹךְ טַלִּית:
תְּפִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּלִי רִיטָלִין.
תָּמִיד, בְּכָל תַּ"שׁ־מַשֶּׁהוּ כּוֹחֵנוּ תַּשׁ –
וְהִנֵּה דַּוְקָא בְּתַשְׁפָּ"א חֻדַּשׁ.

בִּמְקוֹם לָשִׁיר שֵׁשׁ פְּעָמִים "וְנֶאֱמַר"
פָּשׁוּט אָמַרְנוּ. לֹא דֻּלְּגָה פוֹנֵמָה.
בִּמְקוֹם "הַיּוֹם הַיּוֹם הַיּוֹם הַיּוֹם"
פָּשׁוּט "הַיּוֹם", וְכָךְ חָסַכְנוּ צוֹם.
הַפִּיּוּטִים עִם כָּל הָאָלֶפְבֵּיתָא
הֻדְּקוּ – וְכָךְ הַחַג נִפְתַּח לְפֶתַע.

וְאִישׁ וְאִישׁ הִרְקִיעַ אֶל אָבִיו
שֶׁבַּשָּׁמַיִם – כִּי נָשַׁם אֲוִיר
שֶׁל מֶרְחָבִים, וְגַם כִּי הַזֵּרוּז גָּדַם
אֶת הַתְּפִלָּה לִכְדֵי מִדַּת אָדָם.