זה היה רגע טלוויזיוני קצר, עניין של דקה או שתיים, אבל היה בו ביטוי מרענן להלך רוח נשי. בעמדת המראיינת – דנה ויס, על תקן המומחית – פרופסור רבקה כרמי. בין אייטם לאייטם שוחחו השתיים על העדר הקול הנשי בקרב מקבלי ההחלטות במשבר, על כך שראשי המשרדים השונים, השרים הבכירים, וגם צוות המומחים שנבחר לגבש את שלבי היציאה מטעם המל"ל – כמעט כולם גברים, "לא ייתכן שמובילים משבר כל כך רציני ומורכב ללא קול נשי שיאזן את השיח", טענה כרמי בשידור "חסרה האישה – לא רק בנראות, אלא גם במהות".
אם לשים בצד את הבחירה התמוהה להביא לאולפן את מי שבתחילת המשבר טענה שהקורונה היא מניפולציה פוליטית, קולה של כרמי בעניין היה לא פחות מנחוץ בשעה זו. קל לצקצק ולהתעכב על האירוניה שדווקא היא רוטנת על כך אבל הרשו לי בצעד חריג להתעלם מהדוברת, ולהתמקד בנאמר. כי כשכרמי מדברת על המהות של הקול הנשי, היא מוסיפה גוון אחר לשיח הפמיניסטי השחוק. הציבור רגיל לספירת הראשים העונתית, ויש שיראו גם בדיאלוג הזה קטנוניות מעייפת, אבל ויס וכרמי הוסיפו אמש רובד אחר שכל כך חסר כאן: הן הזכירו שמאחורי כל שם של אישה החתומה על מסמך כזה או אחר, מסתתרת מהות שונה, עולם מושגים ותודעה אחרת לגמרי משל הקולגה הגברית.
כשצוות המל"ל האמון על אסטרטגיית היציאה מורכב כולו מגברים – לא רק ההשפעה על הנשים לא נלקחת בחשבון, אלא בעיקר נקודת מבטן. ללא פרספקטיבה ששמה דגש מרכזי על תחומי טיפול, רווחה וחינוך, שרואה את האנשים מאחורי המספרים – שום תוכנית לא תהיה מספיק מקצועית ורלוונטית.
כבר בתחילת המשבר נכחנו לגלות ששירותי הרווחה החיוניים נדחקים מחזית מערכת השיקולים. כך למשל, הוצאו עובדי רווחה רבים לחל"ת ללא הבנה שמדובר בשירותים חיוניים. כעת, כשמתגבשות החלטות בעלות השלכות רבות, זה הזמן לקחת בחשבון את מצוקת השכבות החלשות: מה הנזק הנפשי של הבדידות עבור אוכלוסיית הקשישים? האם הסגר עולה להם גם בבריאות? כמה נשים וילדים החשופים לאלימות עוד ישלמו על בשרם את מחיר הסגר? מבט בדו"ח המומחים של המל"ל מגלה שדווקא הועלו מספר נקודות הקשורות בנושאים אלו, אך ללא פתרונות מעשיים.
בחזרה לאולפן חדשות 12, הדיאלוג הנשי בין ויס לכרמי היה מרגש אפילו יותר, לו היה נאמר בבמה המיישמת את עקרון "הנראות והמהות הנשית". אבל מהדורת החדשות המרכזית, כמו יתר כלי התקשורת, ממשיכה להכתיב סדר יום המורכב מסוגיות פוליטיות ומדיניות תחילה. רק נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה צפיתם במהדורה שפתחה את השידור עם נושא חברתי מובהק. גם כעת, בתוך משבר הקורונה, סוגיות הקשורות לקשישים ולבעיות הרווחה יגיעו אחרי קלטת עסיסית של בכיר כזה או אחר. ודאי שגם הפאנלים החדשותיים רחוקים מלהיות מאוזנים על ידי נשים באופן תדיר. זה בסדר, סדרי עולם לא משתנים ברגע. במציאות הישראלית שמוכתבת על ידי טון גברי, גם חילופי משפטים על מהות נשית בלב הפריים-טיים זו נחמה.
