ברקע ההתמודדות הלאומית והגלובלית עם וירוס הקורונה ולצד התסבוכת הפוליטית השוררת בישראל, שהתבטאה בדחיית פעילות הכנסת ו-וועדותיה השונות, הושמעו במהלך השבוע האחרון קולות שבר המבשרים על מות הדמוקרטיה הישראלית. טענות, מחקרים ודיונים רבים על נסיגת הדמוקרטיה ברחבי העולם הפכו לשכיחים במיוחד בשנים האחרונות ואין להפחית בחשיבותם. אלא שבחינה מעמיקה של מיקומה ודירוגה של ישראל על פני זמן במדד הדמוקרטיה של האקונומיסט, מהגופים החשובים המודדים את איכות הדמוקרטיות והמשטרים בעולם, מתגלה דווקא תמונה הפוכה לטענות האפוקליפטיות ביחס לדמוקרטיה בישראל.
כך למשל, ב-2010 כשנה לאחר עליית ממשלת הליכוד בראשות בנימין נתניהו לשלטון, דורגה ישראל במקום ה-37 במדד מתוך 167 מדינות. כעבור למעלה מעשור, על פי המדד של שנת 2019 שפורסם לאחרונה, נמצאת ישראל במקום ה-28, 9 מקומות מעל הדירוג הקודם, עם ציון כולל של 7.86, לעומת ציון של 7.48 בתחילת העשור הקודם (שוב, מתוך 167 מדינות).
מיותר לציין שישראל עודנה מובילה את קבוצת מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (תוניסיה, השנייה אחרי ישראל, מדורגת במקום ה-53 בעולם), אך עדיין מוגדרת "כדמוקרטיה פגומה" לפי המדד. עם זאת, ישראל איננה רחוקה בדירוגה מדמוקרטיות תוססות ומובילות כמו ארה"ב, דרום קוריאה ויפן (שגם הן בקבוצת הדמוקרטיות הפגומות), אך מדורגת מעל מדינות כמו טאיוואן (הזוכה למחמאות ביחס להתמודדותה עם משבר הקורונה ולבחירתה מחדש של הנשיאה המכהנת), סלובניה, קפריסין ובלגיה. אפילו בהשוואה לדירוגה משנת 2018, רשמה ישראל עלייה של 2 מקומות, אז דורגה במקום ה-30 (ניחשתם נכון, מתוך 167 מדינות).
מיקום המדינות, ובכלל זה מיקומה המשתפר של ישראל במדד, נקבע על פי ציונים בסקאלה של 1 עד 10 בחמישה מרכיבים שונים: "התהליך האלקטורלי ופלורליזם", "תפקוד הממשל", "השתתפות פוליטית", "תרבות פוליטית" ו"חירויות אזרח". חולשתה של ישראל ניכרת בעיקר במרכיב האחרון, בו היא מקבלת ציון של 5.88 בלבד (אך גם בו רשמה שיפור של 0.59 נקודות בהשוואה ל-2010). במרכיב "ההשתתפות הפוליטית" מקבלת ישראל ציון של 8.89, בעוד שבמרכיב "הפלורליזם", זוכה ישראל לציון גבוה של 9.17 – וגם בהם ישראל נמצאת במגמת שיפור.
אמנם, לישראל ישנה עוד כברת דרך ארוכה על-מנת להשתייך לקבוצת המדינות המובילות במדד והמוגדרות כ"דמוקרטיות מלאות", בהן נורבגיה, איסלנד, שבדיה, ניו-זילנד ואחרות. חשוב לציין שהסתמכות על מדדים השוואתיים בינלאומיים אינה משקפת בהכרח את התמונה המלאה, אך ניתן לומר שההכרזה על קץ הדמוקרטיה הישראלית עדיין מוקדמת במקצת.
