שבת דף יט ע"א
בעידן הדיגיטלי המנגיש טקסטים מכל הבא ליד, לא מעט אמירות חריפות נסוגות רגע אחרי ציוץ למחוזות ההתנצלות והחרטה; אמירה סתמית נשלחת בשלל קבוצות וואטסאפ, ומאמר רב-מילים גולש לכדי מסה אינסופית בחסות האינטרנט. כשהאצבע קלה על המקלדת, האותיות עפות באוויר. אולם בימי טרום הדפוס, כשכול תיעוד ספרותי דרש עיבוד עור יקר וקמצנות מילולית, כל מילה כתובה נשקלה היטב בטרם פרסום. כך שכשהגמרא מוצאת לנכון לשתף באיזו אנקדוטה שולית, גם אם במילים ספורות, אנחנו מתבקשים למצוא את המסר שמאחוריה; וכשמסכת שבת מספרת לנו מה לוקח יותר זמן לכבס – כביסה לבנה או כביסה צבעונית – היא כבר מאלצת אותנו להציץ מעבר לסדר יומו של כובס מצוי.
במסגרת פירוט המלאכות האסורות בעשייה כבר בערב שבת, מספרת לנו הגמרא (שבת יט ע"א) כי בבית רבן גמליאל נהגו לתת לכובס בגדי לבן שלושה ימים לפני שבת, בעוד בגדים צבעוניים ניתנו קרוב יום ליום הקדוש, ואפילו בערב שבת ממש. "ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועים", אומר רבי צדוק. אכן אינפורמציה חשובה, שכול בעלת בית יכולה לחתום עליה בגלגול עיניים מתוסכל. אבל אם נצא מנקודת הנחה שהגמרא לא מבזבזת דיו על פינת "הפטנטים של אודטה", אנחנו נדרשים לפצח את הכתם העקשן הזה בעצמנו.
הלובן מתכתב אצלנו עם טהרת יום הכיפורים, ומתחבר לאווירת "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (יחזקאל א, יח). אלא שכתם על בד לבן כמעט לעולם לא חוזר לצבעו המקורי. גם כשהוא כבר נעלם איכשהו, הוא משאיר מעין עננה; לבן, אבל בגוון אחר משאר הבד. אבל כשאנחנו מתפתים להשוות את לובן הבגד לטוהר מידותיו של האדם, אנחנו נאלצים להודות שיש פה איזו משוואה לא הוגנת. איך ייתכן שאיש צבעוני מרוב מורכבות אישיותית הופך במשוואה הזו למי שקל לו לשנות את מידותיו ולכבס את חטאיו? היינו מצפים שדווקא הצדיק מביניהם יצ'ופר בבית הדין לחטאים קטנים.
נראה שכאן בדיוק נכנסת נוסחת "הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה". איך אומרת הפרסומת? יש לבן ויש לבן טייד. הצדיק נדרש להתאמץ על ניקוי נפשו כך שלא יישארו בה כתמים סמויים, גם אם הם לבנים בזכות עצמם. הסוגיה מזהירה אותנו שלצדיק יהיה קשה לנקות את חטאו פי שלוש מכל אדם אחר, דווקא משום שהוא טהור יותר, זך יותר. דווקא אצלו החטאים בולטים יותר למרחוק.
הסתכלות כזו יכולה להסביר גם את המשך הסוגיה. להפתעתנו אנחנו נתקלים שם באביי, שנזף בכובס שביקש ממנו תשלום זהה על בגד צבעוני כפי שהוא נדרש לשלם על כביסה לבנה. אם קל יותר להסיר כתמים מבגד צבעוני, טוען אביי, מן הראוי שגם התשלום יהיה זול יותר. על הדרך מציע לנו האמורא למדוד את הבגדים לפני ואחרי נתינתם לכובס. כך, אם נגלה שהבגד התקצר או התארך – נדע שהכובס גרם לנו לנזק וקלקל את הבגד שהפקדנו בידו; אם משום שמתח אותו מדי, ואם משום שכיבס אותו במים חמים מדי וגרם לכיווצו. אפשר לקבל את עצותיו של אביי כטיפים לחיי היום-יום, ואפשר גם ללמוד מהם משהו על התפקיד שלנו ככובסים שהופקדו בידיהם נשמות, ואיכשהו פה קצת פקששנו אותן עם הרתחת יתר או מתיחה מוגזמת למחוזות האסור. מבלי משים גרמנו הפסד לנשמה טהורה שניתנה בנו, ואנחנו עשויים להידרש לתקן.
והמחיר? ובכן, אם אתם חושבים שיצאת בזול כי הנשמה הצבעונית שלכם מעלימה כתמים בקלות, תחשבו שוב. אכן, לנקות נשמה של צדיק קשה יותר. דורש יותר. אבל השכר, השכר גבוה בהתאם. תשאלו את הכובס של אביי.
