77 שגרירים יש לישראל בעולם. ב-7 בדצמבר, למחרת הצהרת טראמפ על ירושלים, כולם קיבלו הנחייה ממטה משרד החוץ לפעול לכך שהמדינות בהן הם משרתים או מואמנים (מייצגים את ישראל בלי נוכחות קבועה) יודיעו על העלאת השגרירות לירושלים. מכל המדינות ומכל השגרירים יש עד כה רק אחד שחזר עם התשובה "המשימה בוצעה". שמו מתי כהן, והוא משמש מאז הקיץ האחרון כשגריר ישראל בגואטמלה.
העתק של פסיפס של בית הכנסת "שלום על ישראל" ביריחו מקבל את פני הנכנסים לשגרירות ישראל בגואטמלה סיטי. שתי קומות לווילה הלבנה, הממוקמת ב'אזור 10' של העיר הענקית. על דלפק בכניסה מונחת ערימת כרטיסי 'כללי הזהירות' למטיילים הישראלים הפוקדים את המדינה האקזוטית. מלבד משוכות האבטחה הקיימות בכל שגרירויות ישראל בעולם, כאן גם ניצב על הגג זקיף חמוש המאבטח את המקום 24/7. הסיבה לכך אינה החשש מטרור אלא הפשיעה הגואה. אמנם ביחס לעבר המצב השתפר אך, גואטמלה עדיין נחשבת לאחת המדינות האלימות בעולם. לכן השגריר כהן, מלבד קצין הביטחון של השגרירות, מלווה תמידית גם על ידי רכב של היחידה הגואמלטקית לאבטחת האישים.
כשצלחתי את טבעת הביטחון אני פוגש בשגרירות עצמה את הקונסולית אורלי סונה, את סגן השגריר יואב כ"ץ, ואת שירה, רעייתו של כהן, שנודדת עם בעלה ממקום למקום בעולם. גם בני הזוג של הדיפלומטים האחרים משרתים בשגרירות, ואין זה דבר של מה בכך. אמנם בצוות הזה האווירה נעימה, אך כל אדם יודע שבעל ואשה העובדים באותו מקום, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשגרירות קטנה בארץ זרה, עלולה להיות קרקע נוחה לסכסוכים.
במקרה של בני הזוג כהן המורכבות והמחירים מונחים על השולחן במודעות מלאה. בנם הבכור של השגריר ואשתו נותר בארץ, כדי לשרת בצה"ל. עמית, בנם הצעיר בן ה-13, בא איתם לכאן. ב-25 שנים משותפות הם עברו בין קפריסין, פרו, מיאמי, אל סלבדור וכעת גואטמלה, עם הפסקות בישראל כמובן. "אני מכירה במשרד החוץ הרבה בנות זוג -– בדרך כלל מדובר בנשים – שאחרי כל כך הרבה שנים אומרות 'רגע, אבל מה עם החיים שלי ומה עם הקריירה שלי?'", אומרת כהן. "הן מרירות ואני לגמרי מבינה אותן, כי אנחנו אלה שבכל פעם מתחילות את החיים מחדש. כשאתה מחליף מקום כל כמה שנים אין לך אפשרות לפתח קריירה יציבה, צריך למקם מחדש את הילדים במסגרות, ההפרשות לפנסיה נפסקות בכל פעם שחוזרים לארץ. באופן כללי מדובר בהקרבה של החיים שלךְ. אני לא מתחרטת ואפילו ממליצה על החיים האלה, אבל צריך לדעת למה נכנסים", היא אומרת. מי שמכיר את אנשי משרד החוץ יודע עד כמה הסוגייה הזו, ובעיקר חוסר התגמול לבני זוגם של הדיפלומטים, הוא סוגיה כאובה.
ב-25 בדצמבר 2017 נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, הודיע כי ילך בעקבות ארה"ב וארצו תחזיר את שגרירותה לבירת ישראל, ירושלים. להכרזתו קדמה דרמה ששחקנים רבים כאן לקחו בה חלק ושהסתיימה בשיחת טלפון בין ראש הממשלה נתניהו לבין מוראלס. בחדרו הפשוט בשגרירות אומר השגריר כהן, "שיחת המנהיגים הייתה המסמר האחרון של התהליך כולו". הוא בן, 52, מתמחה במרכז אמריקה ודובר ספרדית שוטפת.
"היה צריך תזמון, מזל, הרבה עבודה וגם ניצול הזדמנויות", מספר כהן על הסיבות והנסיבות שהובילו להחלטה הגואמלטקית. "יש לנו כיום בגואטמלה שילוב ייחודי של שרת החוץ, סנדרה חובל, ונשיא ג'ימי מוראלס, שהם אוונגליסטים אוהבי ישראל". מדוע הם אוהבים את ישראל? "זה מאוד פשוט", אומר כהן שכבר בשליחויות קודמות רתם את הקהילות האוונגליות למען ישראל. " הם אומרים, 'אנחנו אוהבים את א-לוהים, א-לוהים בחר בכם להיות העם הנבחר ולכן אנחנו אוהבים אתכם. זהו. זה רק זה ולא צריך יותר מזה".
בשונה ממקומות אחרים בעולם, כאן גם הקהילה היהודית מטפחת את הקשר עם הכנסיות האוונגליות בשל אהבתן לישראל. על פי ההערכה כמחצית מ-16 מיליון תושבי גואטמלה מזהים עצמם כאוונגלים. מנהיגיהם נשאו את קולם ברמה בעד העברת השגרירות.
אבל זו רק הסיבה הראשונה לתמיכה האדירה במדינת היהודים. "הסיבה השנייה היא הסיוע הישראלי לגואטמלה לאורך 70 שנה, בעיקר בתחום של מש"ב (סוכנות הסיוע הבינלאומית של משרד החוץ שמדי שנה מעבירה קורסים והדרכות לאלפי משתלמים מהעולם המתפתח, א"כ). 6,000 אזרחים גואמלטקים עברו השתלמויות בישראל במשך השנים. הם מעידים על התרומה העצומה שההדרכות נתנו להם. ישראל מצליחה לעשות במש"ב מה שלא עושות סוכנויות סיוע אחרות. בין היתר, כיוון שאנחנו ארץ קולטת הגירה יש לנו אפשרות להעביר את הקורסים בחמש שפות: אנגלית, ספרדית, צרפתית, רוסית וערבית – דבר שלא קיים באף מדינה אחרת. יחוד שני הוא ההגעה שלנו לשטח. המדריכים שלנו לא מסתפקים בחדרים ממוזגים. הם נכנסים לבוץ והמקומיים מעריכים את זה", אומר כהן שבתפקידו הקודם היה ראש מחלקת ההדרכה במש"ב.
לנתוני הפתיחה האלה, התווסף עוד איתות חיובי. "לפני ההכרזה על ירושלים היו כמדי שנה בעצרת הכללית של האו"ם ההצבעות המסורתיות נגד ישראל. האתגר שלי היה לשמר את ההישג של קודמי מהשנה שעברה, שגואטמלה תמשיך להצביע נגד שלוש החלטות. לא הימנעות ולא העדרות, אלא הצבעה אקטיבית נגד היתה היעד". כהן ביקש וקיבל פגישה עם שרץ החוץ חוֹבֵל, והסביר לה את הבעייתיות שבהחלטות המדוברות. חובל השתכנעה ולמחרת באו"ם, באישור הנשיא מוראלס, גואטמלה התנגדה כפי שביקש השגריר. "באותו רגע הבנתי שיש עם מי לעבוד", הוא אומר.
מספר ימים לאחר מכן נשא טראמפ את נאומו ההיסטורי אשר הביא להנחייה הנ"ל של ראש הממשלה נתניהו, "תפעלו כדי שהמדינות שלכם גם יעלו את השגרירות". כהן התחיל לעבוד. הוא יצא בקמפיין תקשורתי, כשבמקביל הקהילה היהודית, בראשות הרב הנמרץ יוסי גרמון, והקהילה האוונגלית הענקית, החלו גם הם להפעיל לחצים. כוח מכריע נוסף הייתה השדולה הענקית למען ישראל בפרלמנט, המונה 49 איש, שליש מחברי הבית. ראש השדולה, חבר הפרלמנט חואן דיאז דורן, אנשי השגרירות, הרב גרמון, ושחקנים נוספים, החתימו את 50 חברי הפרלמנט על מכתב הקורא לנשיא להעביר את השגרירות. "היינו בסוף דצמבר והפרלמנט כבר עמד לצאת לחופשה השנתית, אבל האנשים נרתמו", משחזר כהן.
בעוד כדור השלג מתגלגל, שוב צצו מכשולים באו"ם. הערבים העלו כזכור את הצהרת טראמפ לדיון במועצת הביטחון ולאחר מכן בעצרת הכללית. כהן שוב יזם פגישה עם השרה חובל, ושוב ביקש וקיבל את הבטחה להתנגדות של גואטמלה להצעת ההחלטה הערבית. הוא ניצל את ההזדמנות כדי לבקש שגואטמלה גם תלך בדרכה של ארה"ב ותעביר את השגרירות.
כדי לשכנע את חובל ואחרים שעימם נפגש, כהן הציף מחדש סיפור שפעם נלמד פה בבתי הספר על חורחה גרסיה גרנדוס, תומך נלהב של העניין הציוני שהיה שגריר גואטמלה באו"ם. גרנדוס לא מוכר מספיק בארץ אך בזכותו, ממש כך, קמה מדינת ישראל. ערב החלטת כ"ט בנובמבר ב-1947, השגריר הגואמלטקי רתם 11 ממדינות אמריקה הלטינית לתמוך בתכנית החלוקה וכך הושג הרוב הנחוץ. חצי שנה אחר כך, ב-14 במאי 1948 – יום הקמת המדינה, גרנדוס לא הצליח להקים קשר ממשרדו בניו יורק עם משרד החוץ בגואטמלה. לפיכך החליט על דעת עצמו להכיר בישראל. כך הפכה גואטמלה להיות המדינה השנייה שהכירה בישראל אחרי ארצות הברית.
את ההיסטוריה השגריר כהן החיה גם במפגשים, גם בתקשורת. "טרומן הכיר בישראל 11 דקות לאחר הכרזת העצמאות. גרנדוס היה הבא אחריו. אמרתי בכל מקום, 'יש לכם הזדמנות לעשות היסטוריה ולחזור על מה שעשיתם לפני 70 שנה. אז הייתם השניים להכיר בישראל אחרי ארה"ב. עכשיו יש לכם הזדמנות להיות השניים אחרי ארצות הברית שמכירים בירושלים כבירת ישראל ומעלים את השגרירות. לא בכל יום קורה דבר כזה".
התקשורת המקומית, לא תופתעו, מאוד לא אהבה את הרעיון שגואטמלה תעביר את השגרירות. פרשנים הזהירו כי העולם הערבי יפסיק לרכוש הֶל מגואטמלה – ענף יצוא מרכזי של המדינה – ואף צפו ניתוק יחסים (שני הדברים לא קרו). מאידך, מישהו הראה לנשיא ארגנטינה, ג'ימי מוראלס, גזיר עיתון בו הוזכר כי עד שנות 80 השגרירות הגואמלטקית פעלה מירושלים. מוראלס, כך העיד אחר כך באוזני חברים, חש תחושה פנימית והחליט להעביר את השגרירות. ליהודים, לאוונגלים, לשגריר ולצוותו, הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.
במסגרת תקציב 2019 התקבלה החלטה לסגור 7 נציגויות של משרד החוץ ברחבי העולם. אם פה לא הייתה נציגות, הגואמלטקים היו מכירים בירושלים?
"ספק אם היו עושים את זה. שירתי באל סלבדור, מדינה מאוד ידידותית, שהשגרירות נסגרה בה בשל קיצוצי תקציב. האל סלבדורים מאוד נעלבו ובצדק".
אני מכיר את הרקע של אל סלבדור והיא אכן ידידותית מאוד עם דגלי ישראל ברחובות. אם הייתה שם שגרירות שלנו, הם היו מעלים את השגרירות שלהם לירושלים?
"אלה שאלות היפותטיות שקשה לענות עליהן, אבל אגיד לך מה כן מדיד. כאשר הייתה שגרירות באל סלבדור, בהצבעות השונות באו"ם, הם פעמים רבות נמנעו. באחד המקרים, לבקשתי, הם אפילו התחמקו מהצבעות. בשנתיים האחרונות כשאין שם שגרירות, הם עברו להצביע נגדנו. זה דבר שניתן למדוד אותו. בסוף לכל אחת מהמדינות יש את אותו קול באו"ם, אבל זה לא רק בתחום המדיני. יצוא, יבוא, חיזוק קשרים כלכליים – כל אלה דברים שעושה השגרירות".
בלי שגרירות אנשי עסקים יבואו לפעול פה?
"יכולים אבל עכשיו למשל אנחנו מארגנים משלחת של אנשי עסקים מישראל. הם לא יבואו בלי שיהיה מי שיארגן את זה. כנ"ל לגבי תיירות וגם שירותים קונסולריים לתיירים ישראליים. כל שבוע יש לנו מקרה שהקונסולית צריכה לטפל בהם, שלא לדבר על שני מקרי מוות שהיה עלינו לטפל בהם בחודשים שאני פה. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להוריד דגל, גם במדינה הכי נידחת, ואין תחליף לנוכחות של שגרירות בעיר הבירה".
ואכן ידיה של שגרירות ישראל בגואטמלה סיטי יהיו מלאות עבודה בחודשים הקרובים. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי תבוא לכאן כבר במרץ. באפריל יחצה את שר התיירות יריב לוין את 10,000 ו-16 שעות הטיסה המפרידים בין המדינות. "אנחנו רוצים לפתח תיירות אוונגלית לישראל", אומר השגריר כהן. באביב שרת החוץ סנדרה חובל וראש השדולה, חואן דיאז דורן, יבואו לישראל. נותר רק לקוות שגם מהונדורס השכנה, המואמנת על ידי כהן ואנשיו, עוד יגיעו חדשות בנוגע לירושלים. "עוד לא נאמרה המילה האחרונה" הוא אומר.
===========
*הערת המערכת: הוצאות ביקור הכתב בגואטמלה שולמו על ידי משרד החוץ, זק"א והקהילה היהודית
