300 ילדי רחמה שיסיימו ביום ראשון את שנת הלימודים מקווים לחזור בעוד חודשיים לבית ספר חדש, ליד הבית. ילדי רחמה, יישוב בדואי לא מוכר, נוסעים כיום לשני בתי ספר רחוקים מביתם, בקסר א־סיר ובוואדי נעם. זמן הנסיעה אמור להימשך כעשרים דקות, אבל בגלל איסוף ממקומות שונים הוא נמשך בין חצי שעה לשעה. מעבר לזמן הנסיעה, ילדי רחמה מתקשים להשתלב בשני בתי הספר הללו, הן בגלל עומס גדול והן בשל מתחים פנימיים בתוך החברה הבדואית. התוצאה היא שמשפחות רבות אינן שולחות את ילדיהם לבית הספר, וגם אלו שיוצאים ללמוד נושרים במהלך השנים ממערכת החינוך. הפתרון המתבקש הוא הקמת בית ספר מקומי עבור ילדי רחמה, בשטח מגוריהם. בכל מקום אחר, מספר כזה של ילדים מצדיק הקמת בית ספר עצמאי. כל הרשויות כבר נתנו את אישורם למהלך, ובכל זאת בית הספר עדיין לא קם.
הכפר רחמה הוא כינוי למקבצי התיישבות לא מוכרים של בדואים הממוקמים סביב ירוחם. חלק ניכר מהכפר נמצא בתוך תחום השיפוט של העיירה. תושבי רחמה נמנים על שבט אל־עזאזמה. הם הובאו לאזור בשנות החמישים והשישים על ידי צה"ל, שפינה אותם מאזור מצפה־רמון לצורך שטחי אש. בכפר מתגוררים כיום כשלוש מאות משפחות, המונות כ־1,500 נפש. תושבי רחמה נעזרים בשירותים בסיסיים בירוחם, ונמצאים בקשרי שכנות טובים עם תושבי העיירה. חלק מהגברים ברחמה שירתו בצה"ל בסדיר ובקבע. עודה זנון, יו"ר ועד הכפר, שירת שלושים שנה כגשש בכיר בצה"ל.
בעבר המליצה הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית להקים יישוב קבע עבור רחמה. בשנת 2014 המליצה גם המועצה הארצית לתכנון ובנייה על הקמת היישוב, אבל מאז שינתה הרשות את עמדתה וכיום היא מתנגדת להקמת יישוב קבע ומציעה לתושבי רחמה להתפנות ליישובים אחרים של שבט אל־עזאזמה. עם זאת, רשות הבדואים ומשרד החינוך, יחד עם שתי המועצות שמאגדות את היישובים הלא מוכרים, מקימים בתי ספר וגנים לכלל ילדי הפזורה, גם לאלו שגרים במקומות שאינם מתוכננים להסדרה. מדובר במבנים יבילים שניתנים להעתקה, ולכן אין חשש רציני שהקמת מסגרות כאלו תהווה קביעת עובדות בשטח באופן בלתי הפיך. הילדים הקטנים של רחמה נהנים כבר שנים רבות מגני ילדים שהוקמו עבורם במבנים יבילים. כשהוקם הגן הראשון עבור ילדי רחמה, לפני כעשר שנים, תושבי רחמה התעקשו שיתנוסס מעליו דגל ישראל.
נציגי רחמה, בסיוע תושבים מירוחם, פנו לפני יותר מארבע שנים למשרד החינוך ולמועצה האזורית נווה־מדבר בבקשה להקים עבורם בית ספר. לאחר בחינת כמות התלמידים המליץ מנהל המחוז במשרד החינוך להיענות לבקשתם. גם רשויות התכנון נתנו את אישורם, אבל המהלך תקוע כרגע במשרד הביטחון מכיוון שהמיקום שנבחר להקמת בית הספר נמצא באופן רשמי בתוך שטח אש. המילים "באופן רשמי" חשובות כאן, כי מי שיגיע לשטח יבין עד כמה הן לא רלוונטיות. המתחם המיועד להקמת בית הספר נמצא בסמוך למבנים של תושבי רחמה, שמתגוררים כבר עשרות שנים על אותו "שטח אש" לא פעיל. האש היחידה שנראתה בשטח הזה היא אש המדורות של תושבי רחמה. זקני רחמה וירוחם אינם זוכרים מתי לאחרונה נצפה שם חייל באימון.
בשבוע שעבר התקיים על השטח המיועד לבית הספר, מפגן תמיכה של תושבים מירוחם בתביעת שכניהם מרחמה להקמת בית הספר. האירוע התקיים ביוזמת קבוצת 'מרקם אזורי', קבוצת פעולה אזרחית של תושבי ירוחם הפועלת כבר למעלה מעשור לקידום אינטרסים משותפים לירוחם ורחמה. במקום שמוגדר על ידי צה"ל כ"שטח אש" עמדו עשרות מבוגרים ושיחקו עשרות ילדים, באישור הרשויות ובידיעת המשטרה. הילדים העיפו עפיפונים ובועות סבון, והשתתפו בסדנת רובוטיקה.
מצה"ל נמסר השבוע ש"כדי לאפשר את פיתוח התשתיות ההכרחיות לחינוך הילדים בפזורת רחמה, בחן ואישר צה"ל את הקמת בית הספר בכפוף לזיכוי השטח ובהסרת הסיכון לפגיעה בחיי אדם". הבעיה היא שאת זיכוי השטח והסרת הסיכון אמורה לבצע הרשות לפינוי מוקשים ונפלים. היא מצידה הודיעה שהיא מבצעת פינוי רק בשטחים פתוחים, ולא בשטחים שמתגוררים בהם תושבים כמו בשטח המדובר. אגב, הרשויות הציעו לתושבי רחמה לבחור מקום חלופי לבית הספר, אבל בבדיקות שקיימו במועצת ירוחם לא נמצא שטח אחר.
סימנו נקודה
לעומת משרד החינוך, שר החקלאות אורי אריאל ורשויות התכנון שתומכים בהקמת בית הספר, המתנגדים היחידים למהלך הם אנשי תנועת רגבים. בעמדה שפרסמו אנשי רגבים נכתב שתושבי רחמה "סימנו נקודה בעומק השטח" להקמת בית הספר, כדי לסמן דה־פקטו הקמת יישוב חדש עבורם.
שני חלקי המשפט אינם מדויקים. ראשית, השטח המדובר סמוך מאוד למגורי התושבים ולא סומן כנקודה חדשה בעומק השטח. בנוסף, ברגבים יודעים שהמדינה מקימה בתי ספר גם עבור כפרים בלתי מוכרים, וגם במקומות שאין לה שום כוונה להכיר בהתיישבותם. כך למשל, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית מקימה בית ספר עבור היישוב אל־פורעה הסמוך לערד, אף שאין כוונה להקים שם יישוב קבע.
יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, הצהיר השבוע שהוא מתנגד להקמת יישוב קבע עבור רחמה, אך תומך בהקמת בית ספר במבנים יבילים עבור ילדי היישוב.
יכין זיק, מנהל הפעילות של תנועת רגבים, אומר שאנשי התנועה אינם סומכים על הצהרותיו של יאיר מעיין בנושא הזה. לדבריו, "יש רשויות שדוחפות את הקמת בית הספר כדי לקבוע עובדות בשטח, ומעיין אינו רוצה להתעמת איתן. לכן הוא בורח לאזורי הנוחות ולמקומות שנוח לו לפעול".
זיק משוכנע שהקמת בית ספר תחזק את השתרשות רחמה בשטח. "בית ספר הוא סמל. כשיש בית ספר יש התקבעות בשטח, כמו חיבור מים שמחזק את האחיזה בשטח", הוא אומר. אף שלא חסרות דוגמאות לבתי ספר שפועלים שנים ביישובים בדואיים לא מוכרים, מבחינת המתנגדים להקמת יישוב קבע ברחמה, החשש של רגבים הוא חשש לגיטימי. השאלה היא רק אם מאות ילדי רחמה צריכים לשלם את מחירו. 
